בחקירתו הנגדית בלטה נכונותו של בני לאשר את שנשאל בידי הנאשם, גם במחיר של הימנעות מדיוק. כשהנאשם הציג לו שפגש בנעמה מ"טיולי נעמה" וקיבל מידה חלק מהחשבוניות בעוד שחלק אחר קיבל מהנאשם, מיהר העד לאשר, ורק כשנשאל שוב על-ידי חידד כי אינו זוכר היטב, כי החשבוניות נשלחו במעטפה "דרכו", כלומר שהנאשם הביאן, והוסיף כי "פעם פגשתי את נעמה באתר העבודה" וזאת בניגוד לאמירתו בחקירה הראשית כי פגש את הבעלים רק בחתימת החוזה. לשאלות הנאשם הוסיף ואישר כי כל החשבוניות של נעמה היו מודפסות ולא זויפו (פ/175). איני יכול להיסמך על תשובות אלה של העד, שאופיינו בהטיה בולטת ובאישור מהיר של תזות הנאשם.
מאותה סיבה איני יכול להיסמך על תשובותיו הבאות: הנאשם הציג לבני כי בעלי החברות דיברו עמו בטלפון והנחו אותו למלא את החשבוניות הריקות "אתה תכתוב אותם לפי החשבון המוסכם. אחמד עזרייר וניסים חלוואני". העד מיהר לאשר (פ/175), כשהוא סותר את אמירתו בחקירה הנגדית לפיה פגש בבעלים פעם אחת, כי לא היה לו קשר עמם וכי לא הצליח לשוחח עמם בטלפון. גם דברים אלה של העד אינם אמינים עלי.
אציין כי מאותם טעמים התלבטתי האם לקבל את אמירתו של בני, בחקירה הראשית, לפיה פגש בפועל בכל בעלי החברות ואלה חתמו בפניו. זאת, בין היתר, בשל האופן הגורף בו
--- סוף עמוד 18 ---
הוצגה הטענה אשר לווה בהדגשה מצדו של בני את תקינות פעילותו-שלו (באמירה לפיה ראה את בעלי החברות בעיניו, וכי אלה מסרו לו את הניירת הנחוצה של החברות אותה העביר לבדיקה אצל רואה החשבון שלו). עם זאת, בהעדר ראיות לסתור החלטתי לקבל את הטענה. דיון במשמעותה נערך לעיל.
- לסיכום, עדותו של בני מתווספת לזו של יתר העדים שפעלו אצל הלקוחות בהדגשת אופי פעילותו של הנאשם, שאינה מתיישבת עם תזת ההגנה.
יונה כהן וצבי פורת – החברה לפיתוח קריית ארבע
- יונה כהן (להלן: "כהן") העיד כי שימש כמנכ"ל החברה. הוא הצביע על הנאשם, סיפר כי הוא מכירו שנים רבות, וכי הנאשם שימש כאחד מקבלני המשנה שהעסיקה החברה וביצע עבודות פיתוח באמצעות פועלים, חומרים וכלים שסיפק. העד לא זכר פרטים רבים, אך ידע לומר שבזמנו הכיר מאן-דהוא מטעם חברת "מ.פ. עץ" "הם ישבו אצלי חתמו על חוזה. זאת היתה ההיכרות לא מעבר לזה" ושיער כי דובר בשותפות עם הנאשם (פ/180). באמירה בעלת אופי כללי מסר כי דובר ב"קבלנים האלה שרואים אותם בחשבוניות" שחתמו עמו חוזה "הביאו את כל המסמכים, תעודות זהות, כל הדברים האלה..." וכי אינו זוכר קשר נוסף איתם (פ/184). גם כאן מדובר אפוא במפגש נקודתי עם אדם שהתייצג כנציג או בעל החברה לצורך חתימת החוזה, בעוד שהעבודה בפועל בוצעה בידי הנאשם. בהקשר זה אישר כהן כי מסמך שהוצג בפניו סומן ת/23א וכותרתו "חשבון מוחמד אדעיס שלב ג' – 15.8.2012" (מופיע בפרוטוקול כת/23) הוא חשבון לעבודות הנאשם שמר כהן אישרו לתשלום. עוד זכר מר כהן לומר שמשך התקופה הרלבנטי למ.פ. עץ היה קצר יחסית (שם). כהן אימץ בעדותו אמירות שהציג בחקירתו, בהן מסר שהנאשם נתן לחברה את החשבוניות על שם "מיזורי" ועל שם "ב.ע. לבניין" בגין עבודות שביצע הנאשם עבור החברה לפיתוח קריית ארבע, והוסיף ואישר כי חשבון עבודות שהוצג לו משקף עבודות שביצע הנאשם (פ/181-182). הוא מסר שאינו מכיר את שמותיהם של אזגייר, חלוואני או עתאמלה, וכי בעקבות חקירת מע"מ הפסיקה החברה לפיתוח קריית ארבע לעבוד עם הנאשם (פ/185).
- צבי פורת (להלן: "פורת") העיד ששימש כמנהל חשבונות בחברה לפיתוח קריית ארבע מאז מאי 2001. גם הוא מסר על היכרות עם הנאשם כקבלן פיתוח וספק סחורות. הוא הסביר כי נהג לקבל חשבונות לתשלום לנאשם לאחר אישורם בידי המנכ"ל, דוגמת ת/23א, והכין שיקים לתשלום שנמסרו לנאשם.
עדותו של פורת מתיישבת עם יתר הראיות בדבר "החלפת" חברות בידי הנאשם ללא הסבר או שינוי מהותי באופן הפעילות. בהתייחסו לת/23א מסר העד "כתוב כאן מוחמד אדעיס אבל אני לא יודע איזה חברה הוא הציג באותו זמן, הוא הציג כמה חברות בזמן שהוא היה קבלן משנה