מסיבות אלה, השיקים ת/19א מתווספים לאינדיקציות הפועלות כנגד הנאשם ומצביעות על מעורבותו בפן הפסול של השימוש בחברות ובחשבוניות הנדונות.
--- סוף עמוד 26 ---
ראיות ההגנה
גרסת הנאשם
- הנאשם הציג, בחקירותיו ובעדותו בבית המשפט, גרסה שאופייה הכוזב ניבט מהיבטים שונים ורבים בה וכן מאופן הצגתה. במאמץ כושל לספק הסברים לגיטימיים לפעילותו בזמן אמת נע בין הסברים שונים וסותרים, וחזר והתחמק ממתן מענה בתירוצים שהציגו התנהלות מניפולטיבית. גרסתו אינה ראויה לאמון, ובנסיבות שיתוארו להלן אף מוסיפה ופועלת נגדו.
דברי הנאשם בחקירותיו
- אלה אופיינו לא רק בפערים רבים, אלא גם בבחירה סלקטיבית של הנאשם לאילו שאלות לענות, תוך שטען באופן בלתי משכנע לחוסר זיכרון ונעזר בזכות השתיקה כאשר נתקל בנקודות בעייתיות מבחינתו.
- בחקירה מיום 22.8.12 (ת/4א) נדרש הנאשם תחילה לפעילותו ב"אחים דהדור הישראלית". הוא טען כי הוא אחד העובדים בחברה, משמש כמנהל פרויקטים בה וכי גם אחיו עובדים בה, והכחיש כי הוא בעלי החברה, כי איציק שפר הרשום כבעליה פתח אותה לבקשתו, או כי הוציא או כתב חשבוניות של חברה זו. כשנשאל האם מסר חשבוניות של חברה זו לחברת "לישטו", תוך שהחשבוניות הוצגו בפניו, סירב להשיב (עמ' 2-3, עמ' 6 ש' 23-31). אציין שטענותיו אלה סותרות את אמירותיו בהמשך, לפיהן הוא שותף בחברה האמורה. לגבי "אחים דהדור הפלסטינית" אישר הנאשם שהוציא חשבוניות של חברה זו וסיפר כי בגלל חוק של הרשות הפלסטינית לא יכול היה עוד להוציא "חשבוניות אוטונומיה" וכי החברה ממשיכה לעבוד בשטחים (עמ' 3 ש' 16-17).
- כשהובהר לנאשם שהוא חשוד בהוצאת חשבוניות פיקטיביות הכחיש באופן גורף, והוסיף והרחיק עצמו מחשבוניות החברות המנפיקות מושא האישום בטענה כי לא כתב אותן ולא קיבל כסף מלקוחות שלו עבור חשבוניות של חברות אלה. בהקשר זה, כנשאל האם הוא מכיר את חברת "מיזורי", השיב שאינו זוכר "עבדתי עם הרבה חברות". אזכיר כי החקירה נערכה באוגוסט 2012, זמן לא רב לאחר התקופה בה, כטענת הנאשם בהמשך, ביצע פרויקטים כמנהל עבודה שכיר בחברה זו. הנאשם הוסיף וטען כי לא כתב חשבוניות של "מיזורי" ולא קיבל כסף מלקוחות שלו עבור חשבוניות שלה (עמ' 3 ש' 18-26). אז הוצג בפניו המסמך ת/23, שנדון לעיל ושכאמור שם מציג חשבונית (כוזבת) של "מיזורי" שסיפק הנאשם ל"לישטו" ל"כיסוי" תשלומים בסך של למעלה מ-320 אלף ₪ שקיבל בתקופה בה עבד באמצעות "אחים דהדור הפלסטינית". הנאשם התחמק ממענה בטענה שלא מעניין אותו מה כתוב במסמך, שהוא רעב ומבולבל, שהוא מסרב להסתכל על המסמך ולבסוף מסר
--- סוף עמוד 27 ---