--- סוף עמוד 3 ---
- נוכח דברים אלה והימנעותו מלהעיד בצורה מלאה אישרתי, לבקשת ההגנה, את הגשת אמרותיו של אזגייר לפי סעיף 10א(ב) לפקודת הראיות. בהמשך אסקור את הודעותיו, אך יש לציין כי לאחר שאלה הוגשו וכאשר הפניתי לעד שאלות, הוא השיב לשאלותיי ובהמשך גם לשאלות שהציג לו הנאשם.
- מכאן לניתוח עדותו של אזגייר. דובר בעדות שאינה נקיה מקושי, בעיקר בשים לב למצג של אזגייר בבית המשפט לפיו כל העבודה שביצע באמצעות "מ.פ. עץ" הייתה תקינה. ועם זאת, בית המשפט מופקד על בירור האמת ובמסגרת זו חובתו "לברור את הבר מן התבן" ובמידת הצורך לקבל חלקים מסוימים בעדות ולדחות חלקים אחרים (ע"פ 900/11 עטאללה נ' מדינת ישראל (7.2.11), פס' 8 והפסיקה הנזכרת שם). מוקד המחלוקת בהליך זה הינו בשאלה האם החשבוניות מושא האישום הן אותנטיות. בנושא זה עלה מעדותו של אזגייר כי החשבוניות הנדונות שהוצאו בשמה של חברת "מ.פ. עץ", שאזגייר היה בעליה, אינן משקפות עבודות אמת שביצעה החברה עבור הלקוחות להם נמסרו החשבוניות, ובכלל זה (בהתייחס לטענת הנאשם) לא משקפות עבודות שביצע הנאשם כשכיר בחברה עבור הלקוחות.
ניתוח עדותו של אזגייר מעלה אינדיקציות משמעותיות לכך שהחברה "מ.פ. עץ" שימשה להפצת חשבוניות "פיקטיביות". בהקשר זה יש קושי במצג הנזכר לעיל של אזגייר, התעוררו פערים מסוימים בדבריו כפי שיוצג בהמשך, ואיני יכול לאמץ את דבריו אודות "כשרות" הפעולות בחברה. אדגיש כי קביעות אלה נעשות לצרכי הליך זה בלבד ואינן מחייבות את אזגייר עצמו, שאינו נאשם בהליך ולא ניתנה לו ההזדמנות השלמה להתגונן.
ועם זאת, להבדיל מהמצג האמור הרי שבסוגיה המהותית לענייננו, אודות טיבן של החשבוניות הנדונות בכתב האישום ואשר נושאות את שמה של "מ.פ. עץ", נותר אזגייר עקבי בגרסתו, בהודעותיו ובבית המשפט. מדבריו עלתה פרופוזיציה בנוגע לחשבוניות אלה, לפיה הן אינן משקפות עבודות שביצעה "מ.פ. עץ", ואני מוצא לקבל אמירה זו. אפרט:
- בהודעתו ת/13 סיפר אזגייר כי הוא עובד כפועל בבית קפה במודיעין, וכי רכש את החברה "מ.פ. עץ" ביולי 2011 מבעלים קודם בשם ראלב עודה אותו לא ראה מעולם ובתיווכו של אוסאמה ג'בור. במסגרת זו חתם על הסכם רכישה וכן על פנקסי חשבוניות ריקים של החברה (ש' 16), נתון שחשיבותו בכך שהוא מאפיין שימוש בחברות להפצת חשבוניות כוזבות. בהקשר זה יצוינו גם נסיבות הרכישה של החברה כפי שתיאר אזגייר, בידי אדם שהוא פועל בבית קפה ואשר חתם על הסכם רכישה מבלי לראות את הבעלים אצל "אדם בשם חיים" ברמלה, וקיבל שלושה פנקסי חשבוניות מן ה"מתווך" ג'בור שאמר לאזגייר "שיתן לי עוד פנקסים". עוד תצוין טענתו של אזגייר בפני החוקר כי שניים מן הפנקסים נותרו "במשרד בבית לחם, הלכתי למשרד להביא את זה והיא לא נתנה לי את החומר כי אני חייב לה כסף על שכירות" (שם, עמ' 2).
--- סוף עמוד 4 ---