בנוגע לנאשם סיפר אזגייר באותה הודעה כי הוא מכירו כמוחמד דהדור, וכי שיתף עמו פעולה פעם אחת בעבודה שביצעו הפועלים של הנאשם בביתר עלית אך אזגייר הוא שהוציא בגינה חשבונית בסך 70,000 ₪, שאת תמורתה קיבל בשיק מ"לישטו". את הסכום, כך טען, "נתתי לעובדים שעבדו שם" (שם). אזגייר אישר באמירה זו כי הוציא חשבונית של "מ.פ. עץ" בגין עבודה שהחברה שלו לא ביצעה, אלא הנאשם, דבר המתווסף לאינדיקציות הנדונות כאן אודות טיב השימוש בחשבוניות החברה. עוד יצוין כי אמירות אלה מראות נכונות של אזגייר לחשוף בחקירה גם נתונים שאינם נוחים לו.
כאשר הוצגו לו החשבוניות מושא האישום שנמסרו ל"לישטו", השיב אזגייר כי לא הוציאן ולא כתב אותן, והן מזויפות "זה עשה מוחמד דהדור". הוא ציין כי החשבונית הנזכרת לעיל שהוציא בעצמו אינה חלק מחשבוניות אלה. עוד סיפר כי טרם החקירה התקשר אליו הנאשם, מסר לו שזומן לחקירה, נפגש עמו ודרש ממנו לומר שנתן לנאשם חשבוניות אך אזגייר סירב והנאשם איים להתנקם בו.
- בהודעת המשך, ת/14, סיפר אזגייר שהכיר את בני מחברת "לישטו" דרך הנאשם, חתם עם בני חוזה בנוכחות אדם בשם איאד שהוא בן דודו של הנאשם ושתרגם עבורו את המסמך לערבית, אך טען שהחוזה שבחומר החקירה בין "מ.פ. עץ" ללישטו אינו החוזה עליו חתם. כשהוצגו לו פרוטוקולים של "מ.פ. עץ" שהובאו בידי בני מ"לישטו", טען שאינו מכירם וכי זויפו. עוד סיפר שלאחר החקירה הקודמת הנאשם התקשר ואיים עליו משום שמסר בחקירה שהנאשם "מזייף חשבוניות עלי", ובהמשך התקשר אליו מוחמד אלג'בור שהוא חברו של הנאשם ודרש ממנו להפליל את בני ולא את הנאשם, איים עליו ובפגישה מקרית גם הציע לו תשלום כדי לומר "שאני הוצאתי את החשבוניות שיצאו לבני". בהודעה נוספת, ת/15, סיפר כי גם לאחר החקירה השנייה אוים בידי מוחמד אלג'בור, זיהה את הנאשם בתמונה תוך שמסר שהכירו בשם מוחמד דהדור, וטען כי חתם על חוזה עם "לישטו" אך לא הוציא חשבוניות של "מ.פ. עץ" לחברה זו. בנוסף נשאל אם הוא מוכן לעימות עם הנאשם והשיב בשלילה תוך שציין שהוא מפחד בשל האיומים כלפיו.
- בבית המשפט, בישיבה הראשונה בה העיד ובשלב בו ענה כאמור למספר שאלות, חזר אזגייר ומסר כי רכש את החברה "מ.פ. עץ" מבעליה הקודמים, אדם בשם ראלב, בתיווך של אוסאמה ג'בור. הוא טען כי ביקש לבצע באמצעות החברה עבודות שיפוצים וכי נרשם כבעליה למספר חודשים בלבד. אציין כי גם מאפיין זה, של החלפת בעלים תכופה בחברה, מתווספת לאינדיקציות שנסקרו לעיל אודות טיב השימוש בחשבוניות החברה. אזגייר טען עוד כי ביצע באמצעות החברה רק חמש עבודות, בגינן הוציא חשבוניות, ושבדיעבד למד כי אחרים לרבות ראלב השתמשו בחשבוניות בשם החברה שלא על דעתו של העד, ובלשונו "זייפו על החברה" ו"עבדו על השם שלי". העד חזר והכחיש כי החשבוניות מושא האישום הן חשבוניות שהוציא בעצמו, או כי בחר להכחיש זאת כדי להתחמק מתשלום מס, והדגיש כי
--- סוף עמוד 5 ---