לא מדובר בחתימתו וכי אינו כותב חשבוניות בעברית (פ/77-79, פ/81-82). הוא נשאל האם אחרים פעלו באופן לגיטימי בחברת "מ.פ. עץ" או היו בעלי גישה לפנקס החשבוניות שלו והשיב בשלילה (פ/80). כשנשאל מדוע סירב, בחקירותיו, להתעמת עם הנאשם השיב כי חשש בשל האיומים עליו (פ/81). כשנשאל אודות מאסר שריצה, סיפר כי ריצה מאסר בגין עבירה של סחיטה באיומים וכי לא דובר בעבירות מס (פ/83). אשר לנאשם סיפר כי התבקש להגיע עמו כדי לחתום על חוזה ועשה כן, אך בפועל לא ביצע את העבודה (פ/84).
- כסיכום ביניים של הדיון בהודעות אזגייר ובעדותו בישיבה הראשונה אשוב ואציין כי בעדותו עלו קשיים שאין להתעלם מהם. האינדיקציות שפורטו לעיל באשר לרכישתו את "מ.פ. עץ" והשימוש בחשבוניותיה אינם מאפשרים לאמץ כלשונה את טענתו בדבר "כשרות" הפעילות בחברה. כך בשים לב לנסיבות רכישת החברה על ידו, להחזקתו בה חודשים ספורים, ולאמירתו בחקירה אודות חשבונית שהוציא בגין עבודה שביצע אחר (הנאשם) ושאת תמורתה נתן לפועלים של הנאשם. יש גם פער בין אמירות אלה לבין אמירותיו בעדותו ובת/15 כי לא הוציא כלל חשבוניות של החברה ל"לישטו".
ועם זאת, אין בכך לסייע לנאשם. האינדיקציות שפורטו לעיל מוסיפות ופועלות כנגד קבלת טענת הנאשם, שביקש לצייר את אזגייר, פועל בבית קפה שרכש חברה בנסיבות האמורות, כמי שהפעיל חברה קבלנית גדולה אשר ביצעה, בין היתר באמצעות הנאשם כשכיר, עבודות נרחבות בהיקפים של מאות אלפי שקלים. נהפוך הוא, האינדיקציות לפיהן חברה זו שימשה להפצת חשבוניות "פיקטיביות" בשמה מוסיפות ומסבכות את הנאשם. כך גם היכרותו המוגבלת של אזגייר עם הנאשם, שהתבטאה בכך שלא ידע לומר בחקירת המשטרה כי שם המשפחה של הנאשם הינו אדעיס, ואשר משליכה על טענת הנאשם כי הועסק בידי אזגייר בחברת "מ.פ. עץ" וכי הלה בטח בו עד כדי הפקדת מזומנים בידו בשווי של מאות אלפי שקלים (כך לטענת הנאשם - ראו להלן הדיון בגרסתו).
לצד אלה, גם התרשמותי מאזגייר אינה מאפשרת לקבל את התרחיש האמור. המדובר בבחור צעיר ופשוט, שהפגין בעדותו חששות ניכרים וכנים מפני הנאשם ואחרים מטעמו, וזאת הן בעל פה, הן בשפת הגוף והן בדרך התבטאותו שהייתה מהירה בצורה שהתיישבה עם מראהו המפוחד וגרמה לא אחת לצורך לשוב ולברר עמו נקודה זו או אחרת. התרשמות זו לא מאפשרת לקבל כי אזגייר שימש כקבלן של עבודות בהיקפים ניכרים, שהעסיק עובדים רבים לרבות את הנאשם והחזיק בציוד כבד.
- יש לפצל אפוא את גרסתו של אזגייר. מחד, ותוך שאני חוזר ומדגיש כי איני קובע זאת כממצא המחייב את אזגייר עצמו אלא לצרכי הליך זה בלבד, איני יכול לקבל את טענתו אודות טיב פעילותו-שלו בחברה "מ.פ. עץ" ובחשבוניותיה. אלא, שההליך בו אנו עוסקים אינו דן באזגייר אלא בטיבן של החשבוניות מושא האישום. לעניין זה אני מכריע כי ה"גרעין הקשה" העולה מעדותו של אזגייר, לפיו החשבוניות האמורות אינן משקפות עבודות אמת
--- סוף עמוד 6 ---