החשבוניות הרלבנטיות הן שלו ושכח לפקודת מי נרשמו השיקים באמצעותם שילמה לו "טיולי נעמה" בגין העבודות. בשלב זה נשאל האם בתקופה הרלבנטית עבד עבור "טיולי נעמה" גם באופן עצמאי, שאלה שתשובה שלילית לה משמעותה כי התשלום בגין העבודות הופנה לחברות-המנפיקות. הנאשם הבין את משמעות השאלה וניסה להתחמק ממענה "היה עבודה. אני לא זוכר בדיוק". כשהשאלה חזרה על עצמה ומשהבין שיידרש להשיב, ענה הנאשם בחיוב ואף טען כי נמנע מלהוציא לנעמה חשבוניות בגין העבודות "הפרטיות" וקיבל את תמורתן במזומן – היינו, אישר כי ביצע עבירות מס (פ/221). התחמקויותיו בנושא המשיכו עת נשאל האם לצד "מ.פ. עץ", "ב.ע. לבניין" ו"מיזורי" עבד כשכיר עבור חברות נוספות שאז, בשורת תשובות מהוססות, טען שאינו זוכר, וכן כאשר הוצגו לו אלמנטים מפלילים מגרסתה של נעמה והוא התחמק ממענה ענייני "היא יכולה להגיד מה שהיא צריכה..." (פ/222 ושוב בפ/223). הכזב שבגרסתו בלט עת טען שלא עומת עם הדברים בחקירתו. כשהוצג לו שעומת עמם אך בחר לשמור על זכות השתיקה נאחז, שוב, בטענה לפיה לא הבין את השאלות בחקירה (פ/223 ש' 4-12).
- התנהלות זו מטילה חשד כבד על הנאשם בנוגע לחשבוניות הנדונות. קווי הדמיון בינה לבין התנהלותו וגרסאותיו בנוגע ליתר החשבוניות מושא האישום הם בולטים. אלא, שאיני סבור כי אשמתו הוכחה ברמה הנדרשת להרשעה בפלילים.
ניתן לקבוע כי הנאשם ביצע עבודות עבור "טיולי נעמה", משאישר זאת. התנהלותו בחקירה ובבית המשפט מוסיפה ומסבכת אותו בביצוע העבירות שיוחסו לו. ועם זאת, איני יכול לקבוע שהוכח מעל לספק סביר כי החשבוניות שבכותרת מתעדות את העבודות שביצע, או כי הוא שהנפיק ומסר אותן ל"טיולי נעמה". אני ער לקווים המקבילים בין העבודות שאישר בעדותו לבין תוכן חלק מהחשבוניות הנדונות, ולכך שבין החשבוניות שנמסרו ל"טיולי נעמה" מצויות גם חשבוניות של "מיזורי" בה השתמש הנאשם גם בעבודתו עם חברות-לקוחות אחרות, אך לא די בכך. בעלת "טיולי נעמה", גב' נעמה רוזנפלד, לא הובאה לעדות בשל מצבה הרפואי. גם הבעלים הרשום של "ל.ר. אופק" (לפי ת/5), מר מוחמד חסוה, לא העיד וזאת, לפי התביעה, משום שלא אותר.
- אציין כי חשדות עלו גם לגבי חברות נוספות שנזכרו בפרשת הראיות, "אסיל נמרוד" וכן "אחים דהדור הישראלית", אך התביעה לא מצאה להעמיד את הנאשם לדין בגינן.
עוד אציין כי ישנם אלמנטים המבדלים את "טיולי נעמה" מיתר החברות-הלקוחות: ראשית, לפי טענות התביעה חשבוניות של "ל.ר. אופק" נמסרו רק ל"טיולי נעמה" ולא ליתר החברות-הלקוחות של הנאשם. זאת, שעה שהנאשם עשה שימוש מעורב בחשבוניות של יתר החברות-המנפיקות אותן סיפק לחברות-הלקוחות. שנית, בכרטסת של החלפן דוגה, שתיעד את פריטת השיקים שביצע הנאשם אצלו לאורך שנים מופיעים, מבין החברות-הלקוחות הנזכרות בכתב האישום, שיקים של "לישטו", "החברה לפיתוח" (כך במקור) ו"גינון