מכאן, שאין כל סתירה בדברים, וברור כי הארגז הועבר ישירות למשרדי התובעת לחדר מוצגים שהכינה לצורך זה וזאת בשל העובדה שהיא נחשפה לתופעה ולפיה נמכרים משקאות מזוייפים מסוג " אלסקה ALASKA " (ראה בעדותו של מר סאלם, עמ' 20 לפרוט' ובעדותו של מר מור בעמ' 30 לפרוט').
- אשר לטענה, כי הארגז הגיע למשרדי התובעת רק בחלוף 4 ימים, הרי שמר פינבורג לא נשאל ולו שאלה אחת בעניין זה בחקירתו הנגדית. גם מר סאלם, אשר על בסיס האמור בחוות דעתו הראשונית נטען, כי הארגז הגיע למשרדי התובעת רק בחלוף 4 ימים, לא נשאל כל שאלה בעניין זה. משלא נשאלו עדי התובעת בעניין זה, בחקירתם הנגדית, הרי שבכך די כדי לדחות את הטענה, שכן הימנעות מחקירה נגדית בנקודת מחלוקת מרכזית מבססת את ההנחה שגירסת העד היא אמת (ראה ע"פ 9141/10 סטואר נ' מדינת ישראל (פורסם ב"נבו" 28.4.2014, והאסמכתאות המובאות שם).
עוד יוסף, כי גם אם נכון הדבר, הרי שלאור עדותם של מר אברמזון ומר פינבורג, ולפיהן הארגז סומן באמצעות כרטיס הביקור של מר חדד, וזהו הארגז שהגיע למשרדי התובעת, הרי שלצורך משפט אזרחי, בהעדר ראיה סותרת יש לומר, כי לא חל כל פגם בשרשרת המוצגים, גם אם הוא הגיע באיחור למשרדי התובעת.
- התובעת הגישה חוות דעת, שנערכה ע"י עו"ד נוח שלו שלומוביץ', אשר בעברו שימש בתפקיד סגן רשם הפטנטים וסימני המסחר, וכפוסק קניין רוחני ברשות הפטנטים (להלן – "המומחה").
על-פי האמור בחוות הדעת, בפני המומחה הונחו שלושה סטים של תמונות, כאשר בכל סט שתי תמונות מהיבטים שונים של כוס משקה וודקה "אלסקה ALASKA". על תמונה אחת בכל סט נרשם "אמיתי", ואילו על השניה נרשם "מזוייף".
המומחה ציין בחוות דעתו, כי ביחס לתמונות של המוצר האמיתי, הרי שנאמר לו על ידי מר סאלם, כי מדובר במוצר המקורי של התובעת בעלת סימן המסחר הרשום.
- המומחה עמד בחוות דעתו על ההבדלים בין שני המוצרים שהוצגו בפניו, באמצעות תמונות.
בתשובה לשאלת ב"כ הנתבעת, השיב המומחה, כי זו טכניקה מקובלת לעריכת חוות דעת מסוג זה (עמ' 15 לפרוט' ש' 29 – 31):
"ש. את התמונות אתה צילמת?
ת. לא, אף פעם המומחה לא מקבל את המוצר, שבדרך כלל או מושמד או מאוחסן במשרדי המכס או המשטרה תמיד החוקר הוא זה שמצלם ועוה"ד מעביר ממנו את התמונות לידי."
ובהמשך (עמ' 17 לפרוט' ש' 9 – 16):