- משאלה פני הדברים קיימת אפשרות סבירה כי ייקבע שדלק הפרה את החובה לפרסם הצעת רכש מיוחדת. להפרה זו, ככל שייקבע שאכן אירעה, יש לפי חוק החברות, שתי תוצאות אפשריות – האחת היא כי המניות שנרכשו תוך הפרת החובה "לא תקנינה זכויות כלשהן ותהיינה מניות רדומות, כמשמעותן בסעיף 308, כל עוד הן מוחזקות בידי הרוכש" (סעיף 333(א)), והשנייה כי הפרת החובה לפרסם הצעת רכש מיוחדת המהווה "הפרת חובה חקוקה כלפי בעלי המניות בחברה" (סעיף 333(ג)) (ראו גם: עניין שפירא, בפסקה 24) תקים למערערים עילת תביעה נזיקית כלפי דלק. אקדים ואומר כי לנוכח השלב בהליך בו אנו מצויים – ערעורים על החלטה לאישור חלקי של תובענה ייצוגית – ובהינתן הקביעה הלכאורית בלבד כי דלק הפרה את החובה לפרסם הצעת רכש מיוחדת, אין מקום להידרש לסוגיית הרדמת המניות, שהינה מורכבת ורבת פנים, ויש להותירה לבירור והכרעה במסגרת הדיון בתובענה הייצוגית לגופה. אשר לעוולה הנזיקית של הפר חובה חקוקה הנובעת מאי פרסום הצעת רכש מיוחדת, העלתה דלק טענה מקדמית-חלופית בדבר פטור הנתון לה מאחריות נזיקית, ולטענה זו אתייחס להלן.
חבותה של דלק והפטור שבסעיף 6 לפקודת הנזיקין
- לטענת דלק גם בהינתן האפשרות שייקבע כי היא הפרה את החובה לפרסם הצעת רכש מיוחדת, אין מקום לאשר את הבקשה נגדה בעילה הנזיקית הנטענת מאחר שעומדת לה ההגנה הקבועה בסעיף 6 לפקודת הנזיקין. בטענתה זו נסמכת דלק, בין היתר, על קביעותיו של בית המשפט קמא לפיהן יש לייחס משקל רב למגעים שניהלו המשפחות מול הרשות, וכי קיים אינטרס ציבורי לאפשר לחברות לנהל הליכי פרה-רולינג מול הרגולטור על מנת לברר את המצב המשפטי לאשורו ולהסתמך על החלטותיו. קביעותיו אלה של בית המשפט קמא התייחסו, כזכור, לסוגיית הפטור למשפחות מאחריות בנזיקין בעקבות מסקנתו כי דיווח אוגוסט יצר לראשונה החזקה יחד של המשפחות בכ-51.1% ממניות החברה אשר בגינה היה עליהן לפרסם הצעת רכש מיוחדת. משהגעתי למסקנה שונה ולפיה אין בדיווח אוגוסט כדי ליצור החזקה יחד של המשפחות במניות החברה, השאלה האם עומדת למשפחות הגנת הפטור שבסעיף 6 לפקודת הנזיקין למעשה אינה רלבנטית עוד. עם זאת, ככל שדלק מנסה להיאחז בהגנה זו יש לבחון את היקף תחולתה ברמה העקרונית וכן יש לבחון האם בנסיבות העניין תוכל דלק להישען עליה
- סעיף 6 לפקודת הנזיקין קובע כך: