- מנגד, הזיקה העיקרית לישראל נובעת מהעובדה שהמשיבים הם אזרחי מדינת ישראל. ענין זה כרוך בעלות, מבחינה זו שאם ההליך יתקיים בפורום הזר – אנגליה, יתכן כי המשיבים כולם או חלקם יהיו חייבים להגיע לאנגליה כדי להעיד בה. זיקות נוספות לישראל נובעות מהעובדה שהחברה רשומה ופועלת בישראל ושנכסיה (המשועבדים למחזיקי איגרות-החוב), מצויים בישראל. לענין זה עשויה להיות משמעות מבחינת האפשרות לאכוף את פסק-הדין שיינתן ככל שיינתן (ור' דיון בנושא זה בסעיפים 82-83 להלן).
יובהר בהקשר זה כי תניית השיפוט בהסכמי השעבוד או פוליסת ה-D&O, מפנה את הצדדים להסכמים אלה לבית-המשפט בישראל. אולם לענין זה יש רלוונטיות מצומצמת בלבד לנושא הנדון בבקשה דנן, שכן בקשה זו אינה מבוססת על הסכמי השעבוד או על הפוליסה אלא על הצעת ההשקעה ואיגרות-החוב.
זיקה משמעותית נוספת היא הזיקה הנובעת מהדין החל על התביעה, ולענין זה נידרש עתה.
הדין החל
- לכאורה הכרעה בשאלת הדין אינה צריכה לשמש כאינדיקציה מכרעת ובלעדית לשאלת הפורום הנאות – בית-המשפט הישראלי יכול לכאורה להחיל על הסכסוך בין הצדדים את הדין האנגלי ולהיפך: בית-המשפט האנגלי יכול לכאורה להחיל את הדין הישראלי. יחד עם זאת, בעניין יובינר נקבע כי השאלה מהו הדין החל על הסכסוך היא שאלה שיש לה קשר בל ינותק לשאלת נאותות הפורום, ולעיתים יש בה כדי להטות את הכף לעבר הפורום הנאות לבירור התביעה (ר' פסקה 16 לחוות-דעתה של כבוד הש' נאור, וכן, פסקה 1 לחוות-דעתה של כבוד הש' חיות).
אחד הטעמים לכך הוא העובדה שלכל פורום יש יתרון מובנה בהכרת הדין החל במדינתו וביישומו. לכן יהיה זה בדרך כלל יעיל וחסכוני הרבה יותר כי בית-משפט אנגלי ידון בתביעות שהדין החל עליהן הוא הדין האנגלי, ובית-משפט ישראלי ידון בתביעות שחל עליהן הדין הישראלי. מסקנה זו עולה בין היתר מפסק דינו של בית-המשפט העליון ברע"א 4716/93 חברה הערבית לביטוח שכם נ' עבד זריקאת (פ"ד מח(3) 265, 269 (1994) שם קבע בית-המשפט כי ישנו יתרון משמעותי "ביישוב סכסוכים מקומיים בסביבתם הטבעית, והרצון שהתביעות תידונה בפני בית-משפט המכיר את הדין".
- לכן יש מקום לבחון את השאלה מהו הדין החל במקרה דנן, שכן לשאלה זו תהיה השלכה משמעותית על בחינת הזיקות של התביעה לפורום הישראלי, וכתוצאה מכך על השאלה איזה בית-משפט הוא הפורום הנאות לדון בתובענה. להלן נבחן אם כן את שאלת ברירת הדין ביחס לעילות התביעה השונות שהעלו המבקשים כנגד המשיבים בבקשת האישור. כפי שנראה – הדין החל ביחס לעילת התביעה העיקרית של המבקשים הנוגעת להצעת ההשקעה, הוא הדין האנגלי. כפי שאפרט, ביחס לעילות התביעה האחרות – ישנו ספק ביחס לשאלת הדין החל, וכן ישנו ספק לגבי עוצמתן היחסית של טענות אלה.