תמצית טענות הצדדים בבקשת האישור
טענות המבקשים
- המבקשים טענו כי החברה הוקמה למטרה הבלעדית של כיסוי חובות וגירעונות כבדים של דיג'יטק, שהיא חברה אחות של החברה. זאת כאשר דיג'יטק היתה ב"מגמת קריסה" כבר במועד הנפקת איגרות-החוב. המבקשים טענו כי גיוס החוב במסגרתו הונפקו איגרות-החוב שהמבקשים ויתר חברי הקבוצה מחזיקים בהן, נעשה בניגוד לתקנון החברה, ובאמצעות מסמכי הצעה לציבור שהיו מטעים ושקריים.
המבקשים טענו כי המשיבים לא מנעו את ההנפקה על כל הפגמים בה. עוד נטען כי גם הביטחונות שניתנו לטובת מחזיקי איגרות-החוב לא היוו בטוחה, וכן כי הנאמן שמונה לטובת מחזיקי איגרות-החוב היה בעל עניין אישי בוטה שהוסתר מהמבקשים ומיתר חברי הקבוצה. עוד נטען כי אף שהחברה לא עמדה בהתחייבויותיה מול מחזיקי איגרות-החוב, היא המשיכה בגיוס חוב נוסף על בסיס אותה איגרת-חוב ועל בסיס אותם מצגים שקריים ומטעים.
עילות התביעה שצוינו בבקשת האישור הן עילות של רשלנות, עילות מכוח חוק החברות ובכלל זה הפרות חובות החלות על " חברת איגרות-חוב" (כפי שזו מוגדרת בחוק החברות), הפרת חובות האמון, ההגינות וחובות הזהירות, עילות מכוח חוק החוזים ועילה של עשיית עושר ולא במשפט.
טענות המשיבים 2-5
- המשיבים 2-5 השיבו לבקשת האישור וכפרו בטענות כלפיהם. לטענתם, ההשקעה באיגרות-החוב הוגדרה מראש כהשקעה בסיכון גבוה ובתשואה גבוהה. החברה גילתה מראש לכל המשקיעים את מלוא המידע הרלוונטי להשקעה – אודות החברה, מטרות ההלוואה והשימוש שייעשה בכספים שגויסו; אודות המקורות שישמשו לפירעון החוב; ואודות הקושי שהוביל לצורך בגיוס חוב והתכנית למניעת קשיים עתידיים. החברה גילתה מראש את קיומם של סיכונים אפשריים לחברה ולהשקעה, ויידעה אודות גורמים שעלולים להשפיע באופן שלילי על יכולת החזר ההלוואה.
עוד נטען כי גיוס החוב נעשה בזהירות ובקפדנות, בליווי יועצים פיננסים ומשפטיים בישראל ובאנגליה, על-סמך מידע מלא, ללא ניגוד עניינים ובשקיפות מלאה. המשיבים ציינו את הנסיבות העסקיות הלגיטימיות, שהובילו לטענתם לסיום דרכה של החברה, נסיבות שאין להן כל קשר לטענות המבקשים.
טענות הצדדים בבקשת הסילוק על הסף
טענות המשיבים בבקשה לסילוק
- המשיבים טענו כאמור כי יש לסלק את בקשת האישור על הסף עוד בטרם הדיון בה לגופה. זאת משום שאין לברר את הבקשה לפני בית-משפט בישראל, מאחר שכל חברי הקבוצה אותם מבקשים המבקשים לייצג הם אזרחים ותושבים בריטיים, ואף אחד מהם אינו ישראלי. לטענתם לא קיים ולו מקרה בודד בו התבקש בית-משפט ישראלי לאשר תובענה ייצוגית של קבוצה שכל חבריה נמצאים במדינה זרה.
- לגישת המשיבים, המסקנה לפיה הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות עולה מתנאי הצעת ההשקעה שהסדירה את היחסים בין החברה לבין המבקשים. בהקשר זה הפנו המשיבים לתניית ברירת הדין בהצעת ההשקעה, בה נקבע כי הדין המסדיר את היחסים בין הצדדים הוא הדין האנגלי. כן קובעת הצעת ההשקעה מפורשות כי אין לה תוקף משפטי מחוץ לאנגליה, ובפרט כי אין לה תוקף משפטי בישראל או כלפי ניצעים שכתובתם בישראל (ר' סעיף 4 וסעיף 6 בפרק 7 להצעת ההשקעה, בהתאמה).