זאת ועוד, המשיבים טוענים כי גם יתר הרכיבים הנוגעים לתביעה "נגועים" באלמנטים זרים. כך, מקורה של עילת התביעה הוא במעשים שהתרחשו באנגליה; מקום מושבו של הנאמן אשר מונה לטובת המשקיעים הוא באנגליה; חלים עליו כללי הרגולציה האנגליים; התשלומים לפי הצעת ההשקעה נועדו כולם להתבצע באנגליה, במטבע אנגלי (ר' סעיף 4 בפרק 7 להצעת ההשקעה); המשקיעים קיימו מספר אסיפות מיוחדות אשר נערכו כולן באנגליה ועוד. לכן, גם אלמלא קיומה של תניית ברירת דין, הרי שלנוכח הזיקות המפורטות לעיל – היו כללי ברירת הדין הישראליים מחייבים את המסקנה כי הדין החל על הצעת ההשקעה הוא הדין האנגלי.
המשיבים מציינים כי השוואה למתרחש ביתר ארצות המשפט המקובל מעלה כי בתי משפט זרים אינם נאותים "להחיל את מרותם" בתביעות קבוצתיות כאשר כל חברי הקבוצה הם זרים, וכשאין זיקה אמיתית בין האירועים שבגינם הוגשה התביעה לבין הפורום. אי לכך, נטען כי 'בפרספקטיבה ישראלית', אין למערכת המשפט הישראלית "עניין" בבירור הסכסוך - בהיותו סכסוך זר.
- עוד טוענים המשיבים כי בקשת האישור בענייננו אף אינה משרתת את הרציונליים שבבסיס חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"). לטענתם חוק תובענות ייצוגיות נועד לקידום זכויות, אכיפת דין ומתן סעד בישראל בלבד. תכלית זו היא שצריכה להנחות באופן בלעדי את בחינת שאלת יעילות ההליך מכוח חוק תובענות ייצוגיות, ואת השאלה האם ההליך הייצוגי הוא הדרך היעילה וההוגנת לבירור המחלוקות בין הצדדים.
- 'בפרספקטיבה בינלאומית' טוענים המשיבים כי בקשת האישור משמעה עקיפה של מערכת המשפט האנגלי, תוך הפקעה של זכות התביעה מהתושבים האנגליים המרכיבים את הקבוצה. מכאן כי ה"נימוס הבינלאומי" וההכרה בריבונות האנגלית, כמו גם שיקולים פרקטיים (כגון שאלת ההכרה של בית-המשפט האנגלי בתוצאה שתתקבל בישראל), מחייבים את המסקנה כי אין מקום לבירור הבקשה בישראל.
לכן עותרים המשיבים כי בית-המשפט יסלק את בקשת האישור על הסף, בין מכוח הדוקטרינה הכללית של פורום לא נאות; בין משום שהתובענה שבענייננו אינה הדרך היעילה או ההוגנת להכרעה במחלוקת כנדרש במסגרת סעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות; ובין מכוח שיקול הדעת שניתן לבית-המשפט במסגרת סעיף 8 הנ"ל.
טענות המבקשים בתשובה לבקשת הסילוק
- המבקשים טענו מנגד כי ישנו אינטרס ציבורי רב ערך לדיון בבקשת האישור בבית-משפט בישראל. אינטרס זה נוגע לפעילות של חברות ישראליות ונושאי משרה בהן, אשר בכוונת מכוון הרחיקו למדינה זרה לצורך גיוס חוב - כדי להימלט מהוראות הדין הישראלי ולהפר אותו בחסות המרחק הגיאוגרפי. המבקשים טוענים כי ניסיון המשיבים להעביר את הדיון לפורום הזר נעשה בחוסר תום-לב, תוך ניסיון להימנע מלתת את הדין על מעשיהם. לטענתם, המשיבים לא הצליחו לבסס את עמדתם לפיה בקשת האישור דנן היא מקרה חריג וקיצוני המצדיק סילוק על הסף.
- המבקשים מציינים כי בית-המשפט הישראלי קנה סמכות דיון בעצם המצאת כתב התביעה כדין. תפיסת הסמכות לא נעשתה באופן אקראי (שכן כל המשיבים הם אזרחי מדינת ישראל ותושביה), ועל כך אין חולק. מאידך גיסא טוענים המבקשים כי אם ייקבע שבית-המשפט הישראלי אינו הפורום הנאות, הרי שהגשת התביעה בפורום הזר תדרוש אישור המצאה מחוץ לתחום. לחילופין יידרשו המבקשים להמתין עד שכל אחד מהמשיבים יגיע לביקור באנגליה כדי להמציא להם את כתבי הטענות.
- יתר על כן, המבקשים טוענים כי קיימות הצדקות התומכות בסמכותו של בית-המשפט הישראלי לדון בבקשה. לטענתם של המבקשים מירב הזיקות הרלוונטיות לסכסוך נושא בקשתם מכוון דווקא לישראל, שהיא הפורום הטבעי לדון בתביעה. כך, לגישת המבקשים, הפרות הדין והחובות מכוחו בוצעו על-ידי חברות אשר התאגדו ופעלו בישראל, ואשר משרדיהן ונכסיהן הם בישראל; תקנון החברה נכתב בעברית ואושר על-ידי רשות התאגידים; כל נושאי המשרה בחברות הם ישראלים; והאירועים נושא בקשת האישור נעשו כולם בישראל ונשלטו בישראל על-ידי ישראלים. מטעמים אלה טוענים המבקשים גם כי חזקה על המשיבים שהתדיינות בבית-משפט ישראלי היתה בגדר ציפיותיהם הסבירות.
- עוד טוענים המבקשים כי הדין החל על הסכסוך נושא התובענה דנן אינו הדין האנגלי. המבקשים טוענים כי בקשת האישור נוגעת להתנהלות הפנימית של החברות אשר פעלו בישראל. העובדה שהחברה בחרה לפעול מחוץ לשטחי המדינה, אין בה כדי לשלול את תחולת הדין הישראלי.