לגישת המבקשים, המשיבים אינם יכולים "להתנער" מחובותיהם מכוח חוק החברות ומחובות הזהירות שלהם ביחס למחזיקי איגרות-החוב כפי שאלה נקבעו על-ידי הדין הישראלי. המבקשים מבססים טענה זו בין היתר על הגדרת המונחים "חברת איגרות-חוב" ו"בעל איגרות-חוב" בסעיף 1 לחוק החברות תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"). לגישת המבקשים לאור ההגדרה שבחוק, החברה דנן היא "חברת איגרות-חוב".
המבקשים טוענים כי מההגדרות בחוק החברות עולה כי מטרתו של המחוקק הישראלי היתה להבהיר שתחולתם של חוק החברות וההוראות החלות מכוחו על "חברת איגרות-חוב" היא מעבר לגבולות המדינה. לעמדת המבקשים, חוק החברות חל גם על חברות המנפיקות איגרות-חוב מחוץ לישראל, כמו גם על חברות המנפיקות ניירות-ערך אחרים מחוץ לישראל. המחוקק הישראלי לא פטר חברות ישראליות מהחובות המוחלות עליהן במסגרת חוק החברות רק משום שהן הנפיקו ניירות-ערך מחוץ לישראל.
- המבקשים הוסיפו כי ישנן אינדיקציות נוספות המעידות על תחולתו של הדין הישראלי בהקשרים מהותיים. כך לדוגמא, הפנו המבקשים לתניית השיפוט שנקבעה בהסכמי השעבוד שהחברה יצרה לטובת מחזיקי איגרות-החוב (ר' נספח 16 לבקשת האישור, סעיף 11.5 להסכם השעבוד), ולפוליסת ה-D&O אשר נרכשה על-ידי חברת PeerTv עבור נושאי המשרה שלה ובחברות הבנות (ר' נספח 1 לתגובה לבקשת הסילוק). מסמכים אלה קובעים את תחולתו של דין ישראלי, ומקנים סמכות שיפוט בלעדית לבתי-המשפט בישראל.
- המבקשים הפנו לטענת המשיבים במסגרת התגובה לבקשת האישור (ס' 246, שם), לפיה הם עצמם (בניגוד לחברות) אינם צד ל- Loan Note Instrument (ר' נספח 14 לבקשת האישור, להלן: "איגרת-החוב") או להצעת ההשקעה. לגישת המבקשים, מאחר שטענתם של המשיבים הללו לתחולת הדין האנגלי מסתמכת על תניית ברירת הדין באיגרת-החוב ובהצעת ההשקעה, הרי שהם מנועים מלטעון כי הדין החל הוא הדין האנגלי. אי לכך, ככל שמדובר בעילות נגד המשיבים, אין להסתמך על הוראות איגרת-החוב והצעת ההשקעה, והדין אשר צריך לחול על ההליך המתנהל נגדם הוא הדין הישראלי.
המבקשים טוענים כי גם שיקולי יעילות מעידים על כך שיש להעדיף את ניהול ההליך בפורום הישראלי. זאת הן מבחינת היכולת לחקור את הנתבעים ואת יועציהם, הן בשל קיומם של ממצאים עובדתיים בארץ, והן בשל יכולת מימוש יעילה של פסק-הדין כאשר יינתן.
טענות המשיבים בתגובה לתשובה לבקשת הסילוק
- לגישת המשיבים, מיקדו המבקשים את טענותיהם בתשובתם לבקשת הסילוק בטענות הנוגעות להתנהלות הפנימית של החברה, וזאת במטרה לאפשר דיון בפורום הישראלי. זאת למרות שבבקשת האישור עצמה, התמקדו טענות המבקשים בהנפקת שטרי החוב ובהצעת ההשקעה. הם ציינו כי המבקשים הוסיפו במסגרת תשובתם לבקשת הסילוק טענות עובדתיות וראיות חדשות, ללא קבלת רשות, ללא שהדברים נתמכו בתצהיר ובניגוד לתקנה 2 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010.