ההתקדמות בתנאי התחבורה והתקשורת בעידן הנוכחי והניידות המוגברת של אנשים רבים ממדינה אחת לאחרת, מגבירות כמובן את הסיכוי לכך שנתבעים רבים "ייתפסו" בפורום שאין לו בהכרח קשר ענייני לסכסוך. לכן, הכרעה בשאלת נאותות הפורום עשויה להיות בעלת משנה חשיבות בעתיד. לגישתו של המלומד מ' קריאני, עובדה זו מחייבת "דוקטרינת סמכות משלימה ורחבה – כמו דוקטרינת הפורום הבלתי נאות – כדי שניתן יהיה להתחשב במכלול השיקולים הרלוונטיים להכרעה בשאלת הסמכות... ההתקדמות בתנאי התחבורה והתקשורת יכולה להשפיע על טיבם של השיקולים הרלוונטיים לדוקטרינת הפורום הבלתי נאות, אך בשום אופן אינה צריכה להביא לצמצומם" (ר' מיכאיל קרייני, "שיקולי הפורום הנאות: מסעם אל תום האלף השני ומעבר לו" מחקרי משפט י"ט (2002), 67, 90).
- ההלכה הפסוקה קבעה בעבר כי הנטל לשכנע את בית-המשפט בישראל כי אינו הפורום הנאות לדון בתובענה, מוטל על המשיבים. על המשיבים לשכנע כי עדיפותו של הפורום הזר היא ברורה, שכן פסילת הפורום המקומי כ"לא נאות" אינה דבר שבשגרה, והיא תיעשה במקרים בהם קיימת נחיתות משמעותית של הפורום המקומי ביחס לפורום הזר (ראו למשל: ע"א 2705/91 רג'אח סאלם אבו-ג'חלה נ' חברת החשמל מזרח ירושלים בע"מ מח (1) 554 (להלן: "עניין אבו-ג'חלה"), ראו גם: ע"א 3299/06 רוני יובינר נ' נטע-לי סקלאר (26.04.2009) (להלן: "עניין יובינר")).
- שאלת הפורום הנאות היא כאמור שאלה שבשיקול-דעת בית-המשפט. לצורך בחינת השאלה נדרש בית-המשפט להתייחס לשלושה נושאים – על בית-המשפט לבחון איזה פורום משפטי הוא בעל מירב הזיקות לסכסוך; עליו לבחון את הציפיות הסבירות של הצדדים באשר למקום ההתדיינות; וכן הוא צריך לבחון שיקולים ציבוריים, אשר במרכזם השאלה מהו הפורום בעל העניין האמיתי לדון בתובענה (ראו: רע"א 2737/08 אורי ארבל נ' TUI AG (29.01.2009)). המבחן המשולש הזה נועד למעשה לברר מהי התוצאה המיטבית מבחינת האינטרסים וה"מחירים" של כלל הנוגעים בדבר – התובע, הנתבע ומערכת המשפט המדינתית באשר לשאלה האם מן הראוי לקיים את הדיון בבית-המשפט בישראל או באנגליה.
יש לציין כי בשל מגמת גלובליזציה הנובעת מהתפתחויות טכנולוגיות, שיקולים הנוגעים לקשיים ולאי-הנוחות של הצדדים כתוצאה מקיום ההליך בפורום המקומי – איבדו במידת-מה מערכם, והיום קשיים אלה אינם מהווים עוד מכשול שלא ניתן להתגבר עליו (ר' ע' באום, "חופשה בטורקיה, תביעה בישראל: שיקולים ציבוריים בדוקטרינת הפורום הלא נאות" משפטים מב 309, 327 (2012), להלן: "באום"). זאת משום שהעלות היחסית הנובעת מהצורך בנסיעות של חלק מהצדדים הנוגעים בדבר ממדינה למדינה, היא היום נמוכה יותר מזו שהיתה בעבר. יחד עם זאת, הפיחות במעמדם של שיקולי הנוחות של הצדדים אינו מייתר לחלוטין את טענת הפורום הלא הנאות, שכן ההצדקה לקיומה של טענה זו מתבססת גם על שיקולים נוספים (ראו: רע"א 3144/03 אלביט הדמיה רפואית בע"מ נ' Harefuah Serviços de Saude S/C Ltda, נז(5) 414 (2003) (להלן: "עניין אלביט")).