עוד נטען כי עמדת המבקשים ביחס למטרתו של חוק תובענות ייצוגיות שונה מהרציונלים העומדים ביסודו של חוק זה. מגישת המבקשים עולה כי מטרת החוק היא שבית-המשפט בישראל "יוכיח" שמדינת ישראל היא מדינת חוק שבתי המשפט אינם חוששים לפסוק בהתאם לו.
- המשיבים הוסיפו וציינו כי בניגוד לטענת המבקשים, העובדה שאף אחד מחברי הקבוצה לא פנה לבית-המשפט בכוחות עצמו, אינה מעידה על כך כי ראוי לקיים הליך ייצוגי בישראל, אלא דווקא על כך שחברי הקבוצה אינם רואים את עצם הנקיטה בהליכים משפטיים בשמם עין בעין עם מבקשי האישור. עוד צוין כי יש סתירה בעמדת המבקשים בנושא מאזן הנוחות, ובכל הנוגע לקושי לנהל את ההליך תוך שחלק מהעדים יצטרכו להגיע ממדינה למדינה לצורך מתן עדותם.
דיון
- הבקשה הנוכחית מחייבת את בית-המשפט לבחון את תפקידו בזירה הבינלאומית, ולשרטט קווים ראשוניים באשר לתפקידו של בית-משפט בישראל בהתייחס לתביעה ייצוגית שהוגשה על-ידי תובעים שכולם זרים, תביעה שחלק ממרכיביה הם ישראלים וחלקם – זרים. בירור ראשוני כזה מחייב בחינה של מרכיבי הטענה של "פורום לא נאות" באופן כללי, ויישומה של טענה זו במישור של תובענות ייצוגיות, על המורכבות שמישור זה מוסיף לטענה זו. את כל אלה יש לבחון בהתאם לכללים שנקבעו בהלכה הפסוקה כפי שהם יפורטו להלן, ותוך מתן תשומת-לב לעובדה שב"אקלים" הגלובלי הנוכחי, ייתכנו מקרים נוספים של בקשות דומות שייערבו צדדים ומערכות דינים של יותר ממדינה אחת, תוך שייווצר צורך להחליט האם בית-המשפט בישראל הוא אכן הפורום המתאים ביותר לדון בתובענה.
- אקדים ואציין כי אני סבורה כי הבקשה לסילוק על הסף במקרה דנן היא טענה שמן הראוי לבררה בטרם בירור בקשת האישור של התביעה הייצוגית לגופה. זאת, משום שמדובר בטענה משפטית שניתן לבחון אותה בנפרד מהבחינה של בקשת האישור לגופה, ולקבל בה הכרעה שעשויה לייתר את הדיון בבקשת האישור.
יתרה מכך, מדובר בבקשה הנוגעת לשאלה האם מן הראוי שבית-המשפט בישראל ידון בבקשת האישור של התביעה כתביעה ייצוגית. סוג כזה של טענות מחייב דיון מקדמי, עוד בטרם הדיון בבקשת האישור לגופה - משום שאם מסתבר שהפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בבקשת האישור, לא יהיה מקום להמשיך ולקיים את הדיון בבקשת האישור לגופה בבית-משפט זה.
טענת הפורום הלא נאות (Forum non Conveniens)
- כאמור, נקודת המוצא היא כי לבית-המשפט בישראל יש סמכות לדון בתובענה נגד המשיבים. סמכות השיפוט מוקנית לבית-המשפט בדרך-כלל באמצעות כלל טכני פשוט של "תפיסת" הנתבע והמצאת כתב התביעה לידיו. אולם אין בקיומה של סמכות זו כדי להעיד בהכרח כי ראוי שבית-המשפט של הפורום יפעיל את סמכותו. משבית-המשפט הישראלי קנה סמכות שיפוט, הוא נדרש להפעיל שיקול-דעת כדי לקבוע האם הוא "מעוניין" לדון בתובענה, קרי האם הפורום הישראלי הוא הפורום המתאים לדון בה.