פסקי דין

תצ (ת"א) 56722-05-16 דיגיטק אס אם טי אסמבליזם בע"מ 2. איתן מיכאל ציציאנוף 3. אוסי וייצמן 4. אבי ורמוס 5. שמואל זיילר 2-5 נ' JEAN DOMUT - חלק 6

15 מאי 2017
הדפסה

 

המשיבים טוענים גם כי לא הוטל עליהם הנטל לסתור את חזקת שוויון הדינים. ראשית, במסגרת הליך ייצוגי בו מוטל הנטל על המבקש להוכיח כי ראוי לאשר את התביעה כייצוגית, אין מקום להטיל על המשיבים את הנטל להוכיח כי החזקה לא חלה. שנית, בפועל לא הוכיחו המבקשים את תחולת החזקה, והיא נסתרת כאמור לאור הסכמות הצדדים בהתאם להצעת ההשקעה.

 

  1. המשיבים טענו עוד כי יש לדחות גם את הטענה לפיה יש לדון בבקשה לאישור בישראל לאור שיקולים ציבוריים. ראשית, המשקיעים במקרה דנן הסכימו כי אם יתעורר סכסוך, הם יקבלו סעד בבית-המשפט באנגליה ולא במדינת ישראל. מעבר לכך, סילוק הבקשה לא ישפיע על טענות הצדדים – אותן הם יוכלו להעלות בדיון בפני הפורום המתאים. עוד מציינים המשיבים כי קבלת טענות המבקשים תביא למסקנה לפיה כל חברה ישראלית תהיה כפופה לכללים של שני פורומים מקבילים, תוך מתן פתח ל"forum shopping" ופגיעה ביכולתן של חברות להתאים עצמן למשטר משפטי של המדינות בהן הן פועלות.

 

  1. עוד ציינו המשיבים כי יש להתעלם מפוליסת הביטוח שצורפה שלא כדין ובאופן פסול לתשובה לבקשת הסילוק (להלן: "הפוליסה"). ממילא לגישתם לא ניתן גם להסיק מהפוליסה מסקנות לגבי האפשרות להגיש תביעה נגד החברה והדירקטורים בפני הפורום הישראלי ביחס לשאלות של גיוס חוב מחוץ לישראל ולהגדרת המונח "ציבור" בחוק החברות.

 

המשיבים טענו גם כי הטענות הנזיקיות שפורטו בבקשת האישור נובעות מהנפקת שטרי החוב באנגליה. לכן מקום ביצוען הוא במובהק אנגליה. מסקנה זו עולה גם מבחינת טענות ההתרשלות לגופן. טענת ההתרשלות בהנפקה מתייחסת לאנגליה – שהיא המקום בו נערכה ההנפקה, וטענת ההתרשלות בהסתרת מידע מהמשקיעים התרחשה גם היא באנגליה – שכן שם נעשו הדיווחים למשקיעים.

 

  1. בהתייחס להפעלת מבחן מירב הזיקות על-ידי המבקשים, טוענים המשיבים כי כל הזיקות שציינו המבקשים מתקיימות לגבי כל חברה שהתאגדה בישראל. כלומר הזיקה היחידה והמכרעת לישראל לשיטת המבקשים היא העובדה שהחברה התאגדה בישראל.

 

  1. לגישת המשיבים, עצם הענקת האפשרות לנקוט בהליכים ייצוגיים בשם ציבור-נעדר היא בחירה משפטית-חברתית, שכל שיטת משפט מכריעה בה לפי הבנתה. הדין האנגלי לא היה מעוניין "להרחיב את הפתח" להגשת תביעות ייצוגיות, ואין כל הצדקה לכך שבחירתו תסוכל באמצעות פניה למערכת המשפט הישראלית. הם מציינים כי העובדה שהדין האנגלי מקשה על הגשת תובענות ייצוגיות אין פירושה שאם הדיון לא ייערך בישראל, התביעה לא תידון כלל. כל שנובע ממנה הוא כי יהיה על התובעים שיבקשו לעשות כן, להגיש את התביעה בהתאם לכללי הפרוצדורה האנגליים ולאפשרויות שהם מקנים.

 

עמוד הקודם1...56
7...32עמוד הבא