[ההדגשה הוספה – ו.ו.ל.]
בהתאם לפסיקה זו, לכאורה, משהוכיחה המערערת את יחסי המרות שהיו בינה לבין המשיב, ומשברור שהיתה מודעת למעמדו במקום העבודה, ניתן היה לקבוע, כי התקיים יסוד הניצול. יחד עם זאת, סבורה אני כי לא אוכל לפטור בכך, ויש להידרש לנסיבות השונות בעניין, אשר יכול וישפיעו על השאלה, האם נתקיים יסוד ניצול המרות.
- בית הדין האזורי קבע, כי המשיב לא ניצל לרעה את יחסי המרות שהיו לו עם המערערת. וכלשון בית הדין האזורי, לא השתמש בסמכותו או בכוחו כדי להשפיע על מעמדה או עתידה של המערערת, הכפופה למרותו, על מנת להשיג את הסכמתה לביצוע המעשים המיניים בה וכדי לכפות עצמו עליה.
קביעתו זו של בית הדין האזורי נסמכה על יסוד התרשמותו, כי המערערת היא זו שיזמה את תחילת הקשר האינטימי ביניהם; כי התנהגותה של המערערת לאורך אותה תקופה התאימה יותר למי שהיתה מעוניינת בקרבתו של המשיב, ולא להיפך. כך לדוגמא, העובדה שהלכה איתו לאותה "שיחת ידידים" בחוף הים ביום בו הבהירה לו שאינה מעוניינת בקשר עימו; כמו כן,
--- סוף עמוד 24 ---
אי הגשת תלונה למשטרה בגין המעשים המיוחסים למשיב וכבישת עדותה זמן רב עד התלונה לאחראית, גב' חבר.
בית הדין האזורי נתן גם משקל לכך שהמערערת לא זכרה את מועד "האונס הראשון", אשר אמור היה להוות ציון דרך במהלכו של דכאון שפקד אותה; לא פירטה באיזו דרך נכפתה או אולצה לנהל עם המשיב קשר אינטימי; ומצא שאין בסיס לטענת המערערת, לפיה יכול היה המשיב לבדו להביא לפיטוריה רק בשל אי היענותה לדרישותיו.
- קודם שאתן דעתי לקביעתו של בית הדין האזורי ולשיקולים שבבסיסה, אציין כי לדידי, נפלה טעות בקביעתו של בית הדין האזורי, לפיה לא התקיים יסוד "ניצול המרות" מצידו של המשיב, ומשכך גם לא הוכחה "הטרדה מינית" מצדו, כלפי המערערת. להלן אתייחס לנימוקים העומדים בבסיס מסקנתי זו.
הפן הראייתי – התערבות בממצאיו של בית הדין האזורי
- אמנם, הכלל הוא שבית דין זה, כערכאת ערעור, אינו נוטה להתערב בקביעות העובדתיות של הערכאה הדיונית, המתבססות על התרשמותו ממהימנות העדים. כמו כן, מודעים אנו לכך שקביעותיו של בית הדין האזורי מבוססות על התרשמותו מכלל חומר הראיות שהיה בפניו ומעדויות הצדדים וההתנהגויות המיוחסות להן.
אולם, זה לטעמי – שלא כדעתו של חברי הנשיא - אחד מן המקרים הנדירים בהם נדרשת התערבותה של ערכאת הערעור במסקנות בית הדין האזורי, הגם שמבוססות הן על קביעות עובדתיות.