בהכרעתי זו באה לידי ביטוי התכלית העומדת ביסוד החוק למניעת הטרדה מינית, שמטרתה להעביר מסר ברור למעבידים וממונים מטעמם, לפיו מערכת יחסים אינטימית-מינית בין ממונה לעובדת, המסתכמת במעשים בעלי אופי מיני גרידא במקום העבודה, עלולה להיתפס כנורמה בלתי ראויה, העולה כדי הטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות בעבודה.
בכך, ברור גם לעובדים האחרים באותו מקום עבודה, כי לא יינתנו הכשר או הצדקה למערכת יחסים, בה עובד או עובדת יוכלו, בדרך של פיתוי או תמורה מינית, להגיע אל ליבו של ממונה ולזכות ביחס מועדף או בטובת הנאה זו או אחרת, לקידום מעמדם במסגרת יחסי העבודה.
זאת, להבחין מהתפתחויות של מערכות יחסים במקום העבודה, שאף בעיניי מהווה כר נרחב להיכרות בין אנשים, התאהבויות, ובמקרים רבים מובילים אף לנישואים.
העברת נטל הבאת הראיות לממונה
- משמצאתי כי המערערת השכילה להוכיח את ההטרדה המינית שנעשתה כלפיה על ידי המשיב, תוך ניצול מרות, כאמור בסעיף 3(א)(2), 3(א)(3) או 3(א)(4) לחוק למניעת הטרדה מינית. מכאן, הנטל להוכיח כי לא התקיים יסוד בעילת ההטרדה המינית עובר לכתפי המשיב.
משמעות העברת נטל זה הינה, כי על המשיב להוכיח שלא התקיים רכיב מרכיביה של עילת ההטרדה המינית - בין אם מן הטעם שלא הוכחו אותן "הצעות או התנהגויות בעלות אופי מיני", ובין אם מן הטעם שאין מדובר "במסגרת יחסי עבודה", ושלא "תוך ניצול יחסי מרות".
--- סוף עמוד 42 ---
- כאמור, עצם התקיימותם של המעשים, כמו העובדה שהמערערת קיימה עם המשיב יחסי מין, נסעה איתו לבריכה ב"ספורטן", ושהתה עימו זמן גם שלא במקום העבודה, אין בהם כדי להפריך את טענת ההטרדה המינית. אלו, אינם מעידים בהכרח על העדר ניצול יחסי מרות, אלא לכל היותר, על הסכמה, שאיננה מהווה יסוד מיסודות העילה, ואיננה רלבנטית בנסיבות של ניצול יחסי מרות.
- המשיב לא הכחיש את קיומם של המעשים בעלי האופי המיני, או את היותם במסגרת יחסי העבודה, אולם טען לאורך כל ההליך, כי נעשו שלא מתוך ניצול יחסי מרות. למעשה, טרח המשיב לנסות להוכיח, כי המערערת לא רק שהיתה מעוניינת בקיומו של הקשר עימו, אלא אף היתה זו שיזמה, דחפה והוסיפה משלה לקשר.
בכך, ביקש להפריך את הטענה כי ניצל את מרותו כלפיה.
להוכחת טענותיו הסתמך על קביעתו של בית הדין האזורי, כי המערערת היא זו שיזמה את אותה מסכת חולפת של אירועים בשיחה שניהלה עמו, עובר לנסיעתם לחוף הים באותו היום; ותכתובות דואר אלקטרוני, אותן הפנתה המערערת למשיב, בהן שלחה לו ברכת בוקר טוב בצירוף תמונה.