ברור איפוא, שטענה מעין זו, אך מחזקת את מסקנתי שאותם יחסי מין מזדמנים אינם אלא ביטוי מובהק של ניצול יחסי המרות ואינם פרי הסכמה משותפת לקיומה של אותה מערכת. שכן, המשיב בעצמו העיד, כי סבר שהמערערת "מאוהבת בו", ואף העיד כי לא היה מעוניין במערכת יחסים כלשהי עמה. במצב דברים זה, אין לטעמי ספק, כי קיומה של מערכת יחסים הכוללת יחסי מין מזדמנים בלבד, תוך שהוא מודע למצבה הנפשי של המערערת, היא ניצול הכח והסמכות שבידיו.
--- סוף עמוד 44 ---
- מעבר לנדרש, עיינתי בחומר הראיות שהובא בפני בית הדין האזורי, ומצאתי כי מתעורר ספק אף ביחס לטענתו של המשיב, לפיה הייתה המערערת מעוניינת באופן אמיתי ב"קשר האינטימי" עמו. המדובר בשיחת הטלפון שניהלה עם אחותה לאחר הפעם הראשונה שקיימה עם המשיב יחסי מין. בהתאם לאמור בתצהירה של אחות המערערת, זו התקשרה אליה בבכי וסיפרה את אשר ביצע בה המשיב, בשיחה שארכה כ- 40 דקות.
בעניין זה יצויין, כי בית הדין האזורי הפחית בחשיבות עדותה של אחות המערערת, מאחר שהיתה מפי השמועה. אולם, אנו סבורים כי עדות אחות המערערת אינה מתיימרת להעיד על טיב היחסים שבין המערערת למשיב, אלא להוכיח את העובדה שהמערערת הביעה בדרך מסוימת את חוסר העניין בקיום קשר אינטימי עם המשיב. זאת, בוודאי אינה עדות מן השמועה, אלא עדות ישירה. על חוסר העניין של המערערת הצהירה האחות באופן ישיר:
"כמה ימים לאחר מכן התקשרה אלי [המערערת – ו.ו.ל.] בבכי, סיפרה שהוא [המשיב – ו.ו.ל.] לקח אותה למרחב המוגן שהיה בשיפוצים, ושם עשה מה שעשה, ושכל זה ממש לא מתיישב עם מה שאמר לה ס. בשיחת ההבהרה על זה שהוא אחראי ולא עושה דברים מבלי לחשוב עליהם מראש...ב'עשה מה שעשה' אני מתכוונת בין השאר, לקיום מגע מיני, וזאת בהתאם למה שאחותי סיפרה לי כמה דקות לאחר מכן, כאשר היא היתה עדיין המומה מההתרחשות." (ההדגשה הוספה – ו.ו.ל.)
אני סבורה כי הצהרתה זו של האחות היא טובה להעיד על תגובתה השלילית של המערערת באותו היום, ממה שהתרחש בחדר הבטחון עם המשיב.
החלטות הביניים
- אשר להחלטות הביניים ביחס לעדות מומחה הפוליגרף והמומחה מתחום הנפש, ראשית אציין כי אין מניעה למערערת לערער על החלטות אלו במסגרת ערעורה על פסק דינו של בית הדין האזורי, הגם שכבר ביקשה
--- סוף עמוד 45 ---
לערער על אחת מהן, עוד קודם שנסתיים ההליך בבית הדין האזורי, ונדחתה בהחלטת הנשיא.[24]