[בראשית, פרשת וישב, פרק לט:פסוקים ו'-יד].
לנאמר לעיל מביא רש"י פירוש ממסכת סוטה על המלים "לעשות מלאכתו", לפיו יוסף בא לקיים יחסי מין עם אשת פוטיפר אבל נמנע ברגע האחרון כאשר "נראית לו דמות דיוקנו של אביו", היינו – מי שגדל בביתו של יעקב ולמד ממנו על ערכי
--- סוף עמוד 55 ---
המסורת והמוסר, עמד בניסיון הקשה, לא איבד מגודלו ותפארתו, הן כלפי האלוקים והן כלפי אדוניו שנתן בו אמון מלא. יוסף התנהג כפי המצופה ממנו ועמד בפיתוי של אשת פוטיפור. אכן, באירוע שתואר במקרא אשת פוטיפר היתה המטרידה והיוזמת והיא היתה בכירה מיוסף העבד. אולם, חשוב לשים לב לנסיבות האנושיות ובמיוחד לתגובות יוסף, שהתנגד ליזמת אשת פוטיפר, עמד להתפתות אך בסופו של דבר עמד בפיתוי, והתנגד להצעה של אשת פוטיפר לשכב עמה.
יש גם לשים לב להמשך הדברים: "...ותקרא [אשת פוטיפר] לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול. ויהי כשמעו כי-הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה..." [בראשית, פרשת וישב, פרק לט: פסוקים טו-טז]. קרי, אשת פוטיפר הגיבה לסירובו של יוסף על ידי האשמתו בניסיון לאנוס אותה.
הסיפור של יוסף ואשת פוטיפר כאילו נכתב היום, ויש בו כדי לעזור בהבנת הרגשות המעורבים במקרה שלפנינו. בשני המקרים היוזמה והפיתוי היו של האשה, ונדרש כוח נפשי של בעל התפקיד (הבן של יעקב אבינו, והמשיב בעניינינו) לעמוד בפניהם. עם זאת, בסיפור המקראי האישה היתה בכירה מהגבר, בשונה מהמקרה שלפנינו.
מחד, יש להבין את הפיתוי בפניו ניצב המשיב כאשר המערערת ביקשה בדברים ובמעשים את אשר ביקשה. מאידך, יש ללמוד על הריסון העצמי והיכולת להדוף את בקשותיה, כפי המצופה מעובד בכיר בארגון.
הוכחת ניצול יחסי מרות –
[7] מניעת הטרדה מינית מהווה מרכיב מרכזי ביצירת מקום עבודה שוויוני. מקובל עלי כי יש להטיל על בעל תפקיד במפעל, אשר מתוקף תפקידו ממונה על עובדים אחרים, בין אם ממונה ישיר ובין אם ממונה עקיף – אחריות מוגברת על התנהגותו במישור היחסים ביניהם.
סעיף 3(א)(4) לחוק למניעת הטרדה מינית, אינו כולל במפורש קיום יחסי מין בהסכמה. עם זאת, לאור סעיף 3(א)(6)(ג) לחוק הקובע כי "הטרדה מינית" קיימת, גם כאשר המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות המופנות אליו, וזאת "במסגרת יחסי עבודה...תוך ניצול מרות ביחסי עבודה", יש לפרש את סעיף 3(א)(4) לחוק ככולל יחסי מין בהסכמה.