המשיב הפר את כללי ההתנהגות בחברה, המעוגנים בנוהליה, עת לא הודיע לממונים עליו על קשריו עם המערערת.
משך זמן רב לאחר סיום מערכת היחסים ביניהם לא הגישה המערערת תלונה כנגד המשיב, לא לגורמים המתאימים במקום העבודה, ולא למשטרה, לא במהלך תקופת ניהול הקשר, ואף לא משך זמן רב לאחר סיומו. תלונתה הגיעה רק לאחר שהמשיב יצר קשר אישי עם עובדת אחרת בחברה, אשר הוביל בסופו של יום למגורים משותפים, ולהולדת בנם המשותף. קשר זה פגע במערערת, כפי שניתן ללמוד מהתקרית שהתרחשה בינה לבין בת זוגתו החדשה של המשיב, כארבעה חודשים לאחר סיום הרומן בינו לבין המערערת, כמו גם מהתנהגותה של המערערת כלפי בת זוגתו אשר, לטענת המשיב, היתה רצופה התנכלויות והטרדות, אשר בגינן
--- סוף עמוד 54 ---
אף הוגשה תלונה בחברה כנגדה. התביעה בהליך שבפנינו הוגשה כנגד המשיב רק לאחר הגשת התלונה בחברה על ידי המשיב ובת זוגתו נגד המערערת.
השאלות העומדות לדיון
[5] שתי שאלות משפטיות מתעוררות לדיון בערעור שלפנינו.
האחת, האם ניהול מערכת יחסים אינטימית בין שני עובדים באותה מחלקה ובאותו מקום עבודה, אשר ביניהם יחסי מרות, ייחשב כניצול יחסי מרות מצד העובד הבכיר, גם כאשר היוזמה לפיתוח הקשר ולשימורו באה דווקא מצד העובד הזוטר, ועל כן מהווה "הטרדה מינית" כמשמעו בחוק למניעת הטרדה מינית?
השנייה, האם על מנת לסתור את חזקת ניצול יחסי המרות, די שהעובד הבכיר ירים את נטל ההוכחה המוטל עליו להראות, כי לא היה ניצול של יחסי המרות במסגרת מערכת היחסים? או האם בנוסף, עליו להוכיח, כי פעל בתחילת התפתחותה של מערכת היחסים, באופן אקטיבי ומפורש על מנת להביא לביטול יחסי המרות?
הסוגיה האנושית שלפנינו איננה חדשה
[6] הסוגיה של הטרדה מינית קיימת מקדמא דנא ואף נדונה במקורות היהודיים עוד בספר בראשית. יוסף העבד היה אחראי על כל ביתו ועניינו של אדונו פוטיפר, וכך נאמר:
"ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה. ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי וימאן ויאמר אל אשת אדוניו. הן אדוני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי. איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלקים. ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה. ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית. ותתפשהו בבגדו לאמור שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה...".