לא ניתן לשלול לכן את ההנחה כי העובדה שהמבקש דרש כי לקוחות החברה האנגלית ישלמו ישירות לחשבון הבנק של החברה הישראלית היא מזיקה, וכי משום כך מוצדק היה כי החברה האנגלית תפנה אליו אישית ותדרוש ממנו לחדול מפעילותו המזיקה.
- סיכומה של נקודה זו – לא ניתן לקבוע בשלב זה של הדיון ולצורך ההכרעה בשאלת הצו החוסם, כי הטענות שהועלו נגד המבקש בשם החברה האנגלית הן טענות חסרות בסיס ומופרכות לפחות ככל שמדובר בתשלום לחברה הישראלית בגין שירותי האבטחה שניתנו על ידי החברה האנגלית.
- מעבר לכל אלה יש להדגיש נקודה נוספת. עמדת המבקש בשלב הנוכחי מבוססת על מכתב ההתראה שנשלח אליו – הוא מכתב עוה"ד. אף שמדובר במכתב חריף מאוד שמועלות במסגרתו טענות רבות וקשות (חלקן אולי מופרזות), הרי החברה האנגלית טרם תבעה את המבקש בפועל – אלא רק ביקשה את התייחסותו. לכן בשלב זה קשה להעריך את טיבן של הטענות שיועלו נגד המבקש – אם יועלו – במסגרת תביעה אפשרית כזו. מובן למשל כי אין דומה תביעה לסעד עשה או לצו מניעה (שנועדו למנוע מהמבקש להמשיך להעביר כספים לחברה הישראלית) לתביעה לסעד כספי.
גם בהתייחס לתביעה לסעד כספי – כדי להעריך האם היא תביעה מופרכת שנועדה רק כדי להלך אימים על המבקש, יש לבחון את הסכומים שנתבעו בה ועל מה הם מבוססים, וכן יש לבחון את השאלה מה תהיה זהותם של הנתבעים בתביעה כזו. אכן, במכתב עוה"ד ישנה התייחסות גם לנזקים הכספיים הנטענים שנגרמו לחברה האנגלית לגישתה. בשלב זה לא ברור כאמור האם תוגש תביעה נגד המבקש, מה יהיו הסעדים שיתבקשו בה ומה – אם בכלל – יהיה סכום הפיצוי שייתבע מהמבקש במסגרתה.
כדי לבחון את תום-הלב של החברה האנגלית בהגשת תביעה נגד המבקש, יהיה מקום לבחון בין היתר האם החברה האנגלית תתבע גם את החברה הישראלית. זאת ועוד - במכתב עוה"ד צוין בין היתר הרווח שנוצר לגישת החברה האנגלית למבקש כבעל מניות בחברה הישראלית (סעיף (i) בפרק remedies sought). בהקשר זה מובן כי רווח דומה נוצר גם לבעלי המניות האחרים בחברה הישראלית – קרי למשיבים.
- בהקשר זה יובהר כי בהליכים אחרים בהם הוגשה בקשה להוצאת צו חוסם, ההליך ה"זר" כבר הוגש על ידי המשיבים בהליך. כך, בענין אינטר-לאב, פתחה המשיבה במדינת קליפורניה בהליך שעילתו הפרת פטנט אמריקאי; גם בענין פורת נדון צו שאמור היה למנוע מפורת את המשך ניהול ההליך שהוא פתח בו בארצות הברית; ובע"א 1091/15 רוזנפלד נ' Dolphin Fund Limited (13.7.2016) התייחס בית המשפט העליון לבקשה לצו חוסם הנוגעת להליך שהתנהל בישראל, שהיה אף הוא הליך קיים. מובן כי כאשר מדובר בהליך קיים, קל הרבה יותר לבית-המשפט לבחון אותו לגופו ולהכריע בשאלות הנוגעות הן לסיכויי התביעה, הן לתום-הלב של מי שהגיש אותה, והן להכבדה האפשרית הכרוכה בהתמודדות איתה.