"אשר-על-כן, החוזה בוטל על דעת שני הצדדים, ולא נותר אלא להשיב את אשר הועבר מכוחו."
ומשכך, השלמת האופן בו תתבצע ההשבה בפועל אפשרית באמצעים חיצוניים למכתב, ואיננה פוגמת במסוימותו. בנוסף, אינני רואה ממש גם בטענת יואבי כי לא ניתן להשלים את המכתב באמצעים חיצוניים שכן הצדדים עצמם לא הצליחו להגיע להסכמה בנושא סכום ההשבה (כשהוא מסתמך בכך על הערת החברה במסגרת הטיוטות של הסכם פעולות הביטול לפיה יש לבדוק סכום זה). ברי כי אין בהערה בדבר הצורך בווידוא הסכום המדויק ששולם על ידי יואבי כדי לסתור את נכונות החברה להשיבו במלואו - נכונות המעוגנת גם באמור במכתב (פרשת חלאק, בפס' 20):
"יסוד המסוימות עשוי להתקיים, אפוא, אף אם במועד חתימת ההסכם הצדדים לא הסכימו על פרטים כלשהם, וזאת כל עוד לא משתמעת מהחוזה כוונה אחרת של הצדדים באשר לפרטים החסרים."
- משהגעתי למסקנה כי חוזה המכר בוטל בהסכמת הצדדים אשר נכרתה בהסכם כדין, נותר לדון בסוגיית נפקותו של הסכם פעולות הביטול. לטענת יואבי מהווה המכתב הסכם מוקדם לניהול משא ומתן בלבד, כאשר הסכם פעולות הביטול הינו ההסכם הסופי אשר אמור היה לחייב את הצדדים בביטול חוזה המכר, ומשלא נחתם הסכם זה אין בכוחו של המכתב כדי להוות התקשרות מחייבת. מנגד, לטענת החברה, המכתב מבסס את הסכמתם לביטול באופן עצמאי מהסכם פעולות הביטול, שכן כל מטרתו של האחרון הינה להסדיר את העניינים הפרוצדוראליים הנדרשים לצורך השלמת הפרידה.
כאמור לעיל, סבורני כי המכתב והנסיבות החיצוניות לו מעידים על מסוימות ועל גמירת דעתם של הצדדים לעצם ביטול החוזה ביניהם, והוא ניצב כחוזה עצמאי ובלתי תלוי המכונן את הביטול. לא מצאתי במכתב כל אחיזה לשונית או עדות להיותו חוזה מוקדם בלבד או הסכם לניהול משא ומתן. בנוסף, אף אינני סבור כי נסיבות ענייננו תומכות בעמדה כאמור, שכן הסכם פעולות הביטול נשלח ליואבי על ידי באת-כוח החברה רק לאחר שהמכתב החתום הועבר אליה, וממילא לאחר שהסכמת הצדדים בדבר הביטול כבר התגבשה. כמו כן, מעיון בהסכם פעולות הביטול עצמו מתקבל הרושם כי אכן מדובר בהסכם שנועד לשם פירוט האופן בו תבוצע ההשבה ההדדית בפועל, דהיינו להבהרת הפעולות שעל כל צד לבצע על מנת להסדיר את ההיפרדות, ולכן, אף ככל שהצדדים לא הסכימו לבסוף לגביו פרטיו אין בכך כדי לאיין את ההסכמה שהתגבשה קודם לכן לעצם הביטול, ואשר לא הותנתה בכריתת הסכם נוסף.