אלא שהמונח "תשתית ראייתית ראשונית" נותר עמום במידה רבה, ועל בית המשפט ליצוק בו תוכן בהתאם לנסיבות כל מקרה לגופו. אין די בהפסד כספי כשלעצמו על מנת לבסס את התשתית הראייתית הנחוצה כאמור, שכן "הפסדים הם חלק בלתי נפרד מהמציאות העסקית המאופיינת לרוב בניהול סיכונים היכולים להניב רווחים או להסב הפסדים" (עניין ברק, פסקאות 7-8).
--- סוף עמוד 9 ---
- בעוד שלא קיים ספק כי מכלול המסמכים אשר הורה בית המשפט המחוזי על גילויים עומדים בדרישת הרלוונטיות להליך, לא כך באשר לעמידתו של המשיב בדרישת "התשתית הראייתית הראשונית" על סמך אותם שני מסמכים עליהם השתית כאמור בית המשפט המחוזי את החלטתו.
- הנה כי כן, הצהרתו של פישמן לפיה כבר בשנת 2006 נקלעה הקבוצה להפסדים כבדים אינה מעידה על היעדרן של פעולות גבייה או על מתן אשראי בלתי מבוקר מצד המבקשים. כך, גם הצהרתו של בא-כוח המבקשים במסגרת הדיון שהתקיים בפשיטת רגלו של פישמן אין בה כדי ללמד על ליקויים בהתנהלות הבנק, שכן על פניו כוונת עורך הדין הייתה להבהיר כי במסגרת הליכי פשיטת רגל זכאי נושה להיפרע בגין הלוואות שניתנו ללא קשר לסיבה שעמדה מאחורי מתן האשראי. מכך לא ניתן להסיק באופן ישיר או עקיף כי אכן נמנע הבנק מנקיטת צעדים לפירעון חובות פישמן והקבוצה.
- ובשולי הדברים. ביום 12.12.2016 מונה מנהל מיוחד לנכסי החייב (נספחים 2 ו-15 לתשובת המשיב). משמעותו של הדבר שהמשיב אינו ניצב לפני שוקת שבורה, שכן חזקה על בעל התפקיד בהליך פשיטת הרגל של פישמן ופירוק הקבוצה שיחקור על אודות סיבת חדלות הפירעון של פישמן ושל הקבוצה. בידיו הכלים להתחקות אחר הכשל הכלכלי של פישמן ושל הקבוצה וזאת בנוסף לתפקידו לדון בתביעות החוב של הבנק לכשתוגשנה לפניו. או אז, יכול ויעלה בידי המשיב להצטייד בתשתית הראייתית הדרושה.
- לאור האמור, אין עוד צורך לדון בטענות המבקשים באשר לחיסיון כמו גם בטענותיהם באשר להיקף הגילוי.
לבסוף, היום התקבלה הודעה על התייצבות היועץ המשפטי לממשלה אשר ביקש כי ככל שהמשיב יעמוד על בקשתו לקבל מסמכים אשר לכאורה חוסים תחת הסודיות הקבועה בסעיף 15אלפקודת הבנקאות, שתינתן לו האפשרות להגיש את עמדתו בטרם תינתן החלטה בבקשה. ברם, נוכח התוצאה, התייתר הצורך להידרש לבקשה זו.
אשר על כן, הערעור מתקבל והחלטת בית המשפט המחוזי המורה על גילוי המסמכים מבוטלת. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.