- הנתבעים טענו מנגד כי הייצור אצל קבלני המשנה ברומניה היה זול באופן משמעותי מהייצור של קבלני המשנה בישראל. לגישתם, המחירים שהציגו התובעים ביחס לייצור על ידי קבלן המשנה הישראלי "מיקרופז" הם מחירים שנדרשו על ידי מיקרופז רק להזמנה הראשונה. אולם לאחר מכן העלתה מיקרופז את המחירים באופן משמעותי.
עוד טענו הנתבעים כי לצורך השוואת המחירים, יש להתחשב ב"מחיר הכולל" של החבילה, ואין טעם בהשוואת מחירים של פריט אחד כזה או אחר. הנתבעים טענו כי מחיר ה"חבילה הכוללת" בייצור אצל מיקרופז הוא גבוה מהמחיר של אותה חבילה בייצור באמצעות אומזי ב-40%. עוד נטען כי מיקרופז ממילא אינה יכולה לייצר את כל הרכיבים שיוצרו ברומניה, בין היתר משום שהיא לא עמדה בתקנים הנדרשים ומשום שלא היו לה המכונות הדרושות.
- עופר טען גם כי הפעילות ברומניה היתה רווחית עבור החברה, כאשר שיעורי הרווח בקשר עם הפעילות הזו היו גבוהים – כפי שעולה מנ/23 (טבלה המתארת את הרווח בפועל מהפעילות ברומניה), נ/24 (שיעורי הרווח בקשר לפריטים לפרויקט בואינג 787 שיוצרו ברומניה), ו-נ/25 (טבלת ניתוח עלויות של פריטים לפרויקט 'מטוסי מנהלים' (P30)).
לגישת הנתבעים, החברה לא היתה יכולה להגיע לשיעורי רווח כאלה אילו היא היתה עובדת עם קבלני משנה מישראל. הנתבעים הציגו העתק מתכנית ההנחות של פריטים שיוצרו במסגרת פרויקט בואינג 787, מהם עולה שיעור רווח לחברה של 128% וזאת בעקבות הייצור ברומניה. כן הוצגה טבלת ניתוח עלויות של פריטים לפרויקט מטוסי מנהלים (P30), ממנה עולה רווח של 62%, שגם הוא נובע לגישתם מהייצור ברומניה (נ/ 5 ונ/ 6 לכתב ההגנה, בהתאמה).
- כאמור, אינני סבורה כי יש להידרש למחלוקות אלה, משום שגם אם נקבל את גישתו של עופר בהקשר זה לפיה המחירים שהחברה שילמה ליצרנים הרומניים היו בכללותם נמוכים יותר מאלה שהיא היתה משלמת עבור ייצור אותה "חבילה" בישראל, אין בכך כדי להשפיע על עילת התביעה ביחס לדמי התיווך. יתרה מזאת, גם אם נקבל את עמדת התובעים לפיה המחירים ששולמו ליצרנים ברומניה היו גבוהים יותר מאלה שהחברה היתה משלמת עבור ייצור אותם מוצרים בישראל, אין בכך כדי להשליך על תוצאות פסק הדין, משום שהתובעים לא תבעו את הפרש המחיר הזה כחלק מעילת התביעה שלהם.
- טענה נוספת שאין צורך לבחון אותה היא הטענה לפיה עופר דאג להסתיר מתע"א את העובדה שחלק מהפריטים יוצרו על ידי יצרנים ברומניה. עופר כפר בטענה זו. אולם גם אילו היה בה ממש, היא אינה משליכה על עילות התביעה ועל הפיצוי שנתבע בקשר עם פרשת רומניה, ולכן אין צורך להתייחס אליה ולהכריע בה.