- עוד יש לציין כי מחומר הראיות עולות מסקנות שונות ביחס לקשר בין החברה לבין תע"א. כך, במחצית השנייה של שנת 2014, הציגה תע"א בפני החברה את סקר הספק (PMR) שערכה (ר' נספח 35 לתצהיר עופר). בסקר צוין כי "תע"א רואה את חברת מכנו-דין כספק משמעותי ומעוניינת להמשיך פעילות משותפת, אך עקב השינויים המרובים והתחרותיות בענף, תע"א עדיין רואה את חברת מכנו-דין כספק בסיכון פיננסי". כמו כן צוין כי "חלק מהצעות המחיר שהתקבלו מהחברה נמצאו לא תחרותיות ביחס למחיר השוק... חברת מכנו-דין נדרשת לשפר את רמת התחרותיות בכדי להישאר שותפה לעשייה המרובה בחברה". לסיכום צוין כי "חטכ"א מאבדת את הביטחון בחברת מכנו-דין, החברה חייבת לתת לתע"א את הביטחון בחוזקה של החברה כתנאי לקבלת חבילות חדשות" (שם, ההדגשות שלי – ר.ר.).
כלומר, החברה היתה במצב בעייתי – לגישתה של תע"א - ללא קשר לבנקים. קשה לכן לקבוע כי הטעם היחיד שתע"א צמצמה העברת עבודות לחברה (עובדה שאף היא לא הוכחה ולא כומתה) היה העובדה שהחברה לא קיבלה את האשראי שהיא ביקשה מהבנקים.
- זאת ועוד, מר גבריל ציין כי בנק הפועלים סירב לתת אשראי לחברה "בגלל שעופר פשט את הרגל". ב"כ הנתבעים כפר בטענה זו. כעולה מחקירתו של מר גבריל בנושא זה עולה כי דבריו נובעים מהעובדה ש"יש כוכבית ליד השם של עופר" (עמ' 96 שורה 11) וכאשר יש כוכבית פירוש הדבר כי "החברה הזאת לא יכולה לקבל אשראי ואי אפשר להתקדם" (שם שורות 11-12).
אולם, תהא אשר תהא המשמעות של אותה "כוכבית" ליד שמו של עופר בכל הנוגע ליכולתה של החברה לקבל אשראי – ודאי שקיומה של ה"כוכבית" וההשלכה שלה על מתן האשראי לחברה אינו קשור לשאלה מה אמר עופר לבנקים. יתרה מזאת, נראה כי אותה "כוכבית" היתה קיימת עוד לפני הפניות של עופר לבנקים, ולא ברור האם היא אכן השפיעה על מתן האשראי לחברה אם לאו. אם כן – הרי החברה לא קיבלה אשראי לא בשל הדברים שעופר אמר.
- עוד יש לציין כי האמור בפרק העובדתי של חוות דעתו של המומחה מעורר אף הוא קשיים. כך, המומחה ציין כי מלכתחילה הודיעו הבנקים לחברה כי הם מסכימים להעמיד לה אשראי, אולם לאחר מכן הבנקים ציינו כי לאור הפנייה של עופר אליהם, התנגדותו של עופר למהלך הגדלת האשראי והנתונים הלא נכונים שהוא מסר – חזרו הבנקים מהסכמתם לאישור האשראי.
ואולם, גם דברים אלה אינם ברורים. לא ברור מהי הרלוונטיות של התנגדותו של עופר להגדלת האשראי לחברה ביחס לאפשרות שהבנק יעמיד לחברה אשראי. באשר למידע השיקרי שעופר מסר לכאורה לבנקים – הרי אם אכן היה מדובר במידע שאינו נכון, הרי החברה היתה יכולה להבהיר את הדברים לבנקים על נקלה, להעמיד דברים על דיוקם, לתמוך אותם במסמכים ככל שהדבר נדרש, ולמנוע את ההשפעה של דבריו של עופר על החלטות האשראי של הבנקים. התובעים לא התייחסו לנושא זה, לא הבהירו האם הם פעלו כדי להבהיר את המצב האמיתי של החברה לבנקים, ומה היתה עמדת הבנקים ביחס לכך.