- במהלך החקירה הסמויה הוצאו צווי האזנות סתר לשיחות שקיימו חברי השותפות בינם לבין עצמם, כמו גם בין רוני ומועייד לנאשם. חברי השותפות כינו בשיחותיהם אדם בשם "חבר", ועולה מדבריהם כי לאותו חבר כוח, שליטה והשפעה על מעשי ההברחה. ברבות הזמן, בקשו אלון ומועייד להכניסו כשותף במקום רוני.
- המאשימה גורסת כי היה זה הנאשם שכונה 'חבר' בפי חברי השותפות. מנגד, גורסת ההגנה כי אין מדובר בכינוי שיוחד לנאשם, אלא בכינוי כללי שהגדיר כל אדם שסייע לשותפות. תימוכין לטענה זו מבקשת ההגנה למצוא ביומנו של אלון (נמצא בדו"ח חיפוש ותפיסה מיום 9.7.12 ובו צילום היומן מסומן א.ב ו א.ב.1) בו מופיע הכינוי "חבר" ולשיטתה, עולה מעדותו של אלון כי כך כינה את המאבטחים ששיחד במחסום שומרון.
- בהתייחסה להודעת רוני מיום 7.2012 (ת/22), בגדרה אישר כי הנאשם כונה "חבר" ביומנו של אלון – בדו"ח ההוצאות - לעומת "חברים" שכונו המאבטחים – גורסת ההגנה כי אין לייחס משקל לגרסה זו, שניתנה "באופן מעורר תהיות", "לאחר הפסקת סיגריה ארוכה" במהלך חקירתו של רוני, אשר לא תועדה ואין לדעת מה אירע בה. ההגנה מוסיפה כי סכומי הכסף המפורטים ביומנו של אלון, תואמים את סכומי הכסף שקיבלו המאבטחים, ללמדך כי הם כונו "חבר". בנוסף, מפנה ההגנה לעדותו של רוני מיום 26.2.2014, ממנה עולה כי ביקש לרצות את חוקריו במטרה להביא לסיום החקירה.
- ההגנה מוסיפה, על יסוד האזנה לשיחות, כי השימוש בביטוי "חבר" נעשה תדיר ביחס למאבטחי המחסום. כך, בשיחה 10.7.2012 שואל מועייד את עוזי, אחד הנהגים, אם יש לו את הטלפון של 'החבר שלנו' ובתגובה שואל עוזי "לשחור או ללבן?" (עמדה 72078 שיחה 419), ללמדך כי התכוון לאחד משני המאבטחים גדי – 'השחור' או ארטיום – 'הלבן'.
- ההגנה מוסיפה כי משיחות שקיים מועייד עם אחרים, לאחר מעצרם של רוני, אלון והנאשם, עולה כי הוא כינה בכינוי 'חבר' אנשים נוספים ולשיטתה "העיון בשיחותיו המתומללות של מועיד מאותו היום מעלה תמונה מדאיגה לפיה קיים חשד ממשי כי למועייד ולשאר חברי הארגון היו קשרים עם גורמי אכיפה אחרים – קשרים שטיבם וחומרתם לא נחשפה" (עמ' 32 לסיכומי ההגנה).
ההגנה מוסיפה, כי מועייד ציין באותן שיחות כי נעצרו "שלושה קצינים שלנו מהמשטרה" ו – "שלושה חיילים שיש לנו במחסומים" – אמירה התומכת במסקנה האפשרית בדבר קיומם של קשרים עם גורמי אכיפה אחרים, הגם שאין בכך כדי ללמד על נכונות תכנה. תמיכה נוספת למסקנתה מבקשת ההגנה למצוא באמירה נוספת של מועייד, בשיחה עם שמעון אוחיון, מאותו מועד, אשר אף ממנה עולה כי שמע על מעצרו של רוני מפי אדם מיחידת הפיצ"וח, ללמדך על קשרים אפשריים נוספים. לשיטתה, המשטרה חדלה מחדל חקירתי כאשר נמנעה מלהציג למועייד שאלות אודות פשר אותן שיחות. כתוצאה, משליכה המאשימה, כך ההגנה, את ה'חסר' שנוצר על הנאשם ומחמירה ההאשמה המיוחסת לו.