- ההגנה מוסיפה כי החוקרים שמו בפי השותפים את כינויו של הנאשם כ- "חבר". כך בהתייחסה לרוני - החוקרת מאיה מזרחי פנתה אליו בשאלה ישירה "...חבר...חבר זה שי? אתה אומר הוא בא עזר לך, אתה המקור שלו ובסוף הוא בא ורוצה להעיף אותך?" (ת/19ב' עמ' 5) וכך אף ביחס לאלון, נטען כי הודרך לומר שהנאשם – שי, הוא "החבר". אף ביחס למועייד טוענת ההגנה כי על אף שאישר בחקירתו במשטרה שהנאשם הוא "החבר", הרי שבעדותו חזר בו ואמר שלא כן הוא ובמהלך חקירתו שיקר (הפנייה לעמ' 179 עדות מועייד מיום 10.6.2014).
- המאשימה טוענת מנגד, כי הוכיחה שהכינוי "חבר" היה ייחודי לנאשם, כפי שהדבר צף ועולה משיחות השותפים כמו גם מהודאותיהם המפורשות של אלון, מועייד ורוני, כי כינו את הנאשם בכינוי "חבר".
- עמדה זו של המאשימה מקובלת עלי והוכחה כדבעי. כל אחד מהשותפים אישר בדרכו, כי כינה את הנאשם בכינוי "חבר". עמדת ההגנה לפיה הכינוי הושם בפי הנחקרים – אין בה ממש. אף אם נקבו החוקרים בשם הנאשם ביוזמתם בזיקה לכינוי 'חבר' - סופו של יום, היו אלו השותפים שקשרו בין הכינוי לנאשם בדגש על העובדה כי היה זה הוא, ה'חבר' שקיבל דמי שוחד כדי לאפשר את הברחת הביצים. להלן העובדות.
- אלון - באחת מחקירותיו הראשונות (12.6.2012) הוא נשאל אם הוא מכיר את "שי":
"ש. ... אתה מכיר את השם שי.
ת. לא
ש. אתה לא מכיר את שי? רכז המודיעין של (מילה לא ברורה)
ת. לא
ש. שי משה
ת. לא מכיר...לא. אף פעם לא דיברתי, לא יודע מי זה בכלל...
...
ש. לא אמרו לך 'תשמע יש לנו משהו מבפנים'?
ת. אני לא מכיר...אני לא יודע עליו...אני...לא יודע מי זה"
(עמדה 272530 מ"ט 1921עמ' 21).
בהמשך נאמר לו:
"ש. ...יש משהו שאנחנו חושבים שאתה יודע ושם אנחנו צריכים אותך. אתה מסוגל לנחש מה אנחנו רוצים?
ת. מה? (מילה לא ברורה)
ש. (חוקר אהרון): אתה הבנת מה רפי (חוקר – ו.מ) ביקש ממך?
ש. (חוקר רפי): דיברנו, אמרתי לך את השם. אם אתה מכיר את הבן אדם.
ת. אני לא מכיר.
ש. מי, איזה בן אדם?
ת. מי שאמרת, שי הזה, אני לא מכיר אותו" (שם, עמ' 29).
אמנם, בתחילת החקירה נקבו החוקרים בשם הנאשם אולם לאחר מכן, זנחו אותו עד אשר אלון שב והעלה ביזמתו את שם הנאשם. ניכר עליו, כי נמנע מלנקוב בשמו המפורש של הנאשם ולא בכדי. עם זאת, ברי כי אליו כיוון את דבריו. ראה חקירה מיום 22.7.2012: