--- סוף עמוד 565 ---
ביאור ולא פירוש: ראית אותן, שמעת עליהן, קראת אודותן, וידעת שהן עמנו. יכול שיתגלעו חילוקי דעות על שוליהן של אותן זכויות, על אותם מעגלים חיצוניים המרוחקים ממרכזן, ואולם באשר לליבתן לא יתעוררו חילוקי דעות בינותינו. בחברה שבה חיים אנו - במקומנו ובזמננו - כל העובר על פני הזכויות יידע ויבין ויסכים ...
......
...זכויות-היסוד מפנימיותן מקרינות הן חום ועוצמה, והאור גנוז בחובן.
מכאן אף נדע על שום מה ולמה נלך שבי - ומרצון - אחרי אמירות אלו ואחרות המבקשות לרומם אותן זכויות מעלה מעלה.
בדברנו עתה - ובעתיד - בחוקי היסוד ובזכויות היסוד, חשוב שנזכור ונדע כל אלה. ענווה וצניעות הינן מידות יפות אדם, ושופט הוא אדם. נישמר שמא יגבה ליבנו ושלא נאמר איש אל רעהו: בעוצם ידינו, בחוכמתנו ובתבונתנו עשינו כל זאת. ההיסטוריה של זכויות האדם לא החלה בחוקי היסוד. שופטי ישראל לדורותיהם הילכו יד ביד עם אותן זכויות והרי אותן זכויות הן עימנו מאז קוממיות. כך נולדו הילכות בג"צ 1/49...; בג"צ 144/50 שייב...; בג"צ 79/53, 87 חברת 'קול העם'...; בג"צ 7/48 אל-כרבוטלי...;
בג"צ 337/81 מיטרני...; ע"ב 2/84, 3 ניימן... ועוד הלכות רבות וטובות המלוות אותנו בדרכנו... ואותן הלכות, מעמד של חוק ניתן להן: כך ראו אותן הכל וכך פירשו אותן. ומתוך שלא חוק-היסוד ברא את זכויות היסוד, דומני שראוי לנו כי ננהג בענווה ובצניעות בטפלנו בדין קודם שטבל כל כולו באותן זכויות.
......
אכן, לעתיד לבוא נזכיר את חוק-היסוד - נזכיר אותו ונסתמך עליו - כמסמך בו מאוגדות זכויות יסוד. ואולם נדע ונשמור שני אלה: אחד, כי אותן זכויות לא נולדו עם חוק היסוד, וכי חוק היסוד - בעיקרם של דברים - אמר אך לתת ביטוי חרות לזכויות 'טבעיות' שהיו קיימות לפניו. ושניים, כי את עוצמתן המוסרית והחברתית שואבות זכויות היסוד לא מחוק היסוד באשר הוא אלא מתוך עצמן - מן האור, מן העוצמה ומן החום הגנוזים בהן - והרי הן כאותו סנה הבוער באש ואיננו אוכל. והסנה עמנו מאז ומקדם. אחרים יאמרו, כי זכויות היסוד בנות הן להשקפתנו המוסרית והחברתית, ומכאן כוחן. בין כך ובין כך, עוצמה וכוח היו בהן בזכויות היסוד כבר לפני היות חוק היסוד, וגם באותה עת לא היה דבר ש'כפה' את בתי המשפט להחליט כפי שהחליטו - או שמנע אותם מהחליט אחרת. בבחינת מהותם של דברים, לא מצאתי מה נשתנה מאז ועד עתה, לאחר היות חוק היסוד".