השופט ברנדייס שב והפנה אל הכללים התובעים ריסון בעת קיום בחינה של החוקתיות, באומרו: ,established practice-considerations of propriety, as well as long" demand that we refrain from passing upon the Do so in the proper performance of our judicial function, constitutionality of an act of congress unless obliged to . When the question is raised by a party whose interests entitle him to 279, . 273U.s 250raise it'. Blair v. United states ...
Delicacy' of its function in passing upon the validity the court has frequently called attention to the 'great gravity and .( 345, 341ibid., at) "of an act of congress הוא הוסיף וקבע שורה של קווים מנחים (שם, בעמ' 482), שהיו מבוססים על פסיקה קודמת ענפה, הראויים לשמש גם אותנו כחומר למחשבה, תוך סינון והתאמה עצמאיים.
--- סוף עמוד 349 ---
.89ואלו הקווים שהתווה השופט ברנדייס:
(א) בית המשפט לא יביע דעתו על חוקתיותה של חקיקה בהליכים בלתי אדוורסריים, כי הכרעה בנושא כאמור היא חוקית רק כחלופה אחרונה וכאשר יש הכרח להכריע במחלוקת אמיתית, רצינית וחיונית (real, earnest and vital) בין בעלי הדין. בין היתר הזכיר, כי מי שנחל כישלון בהצבעה בעת הדיון במוסד המחוקק, אינו יכול לאחר מכן להעביר לבית המשפט את הדיון בשאלת החוקתיות של אקט חקיקתי.
(ב) בית המשפט אינו נוהג לדון בשאלות בעלות אופי חוקתי, אלא אם כן הדבר דרוש באופן החלטי (absolutely necessary) לצורך הכרעה בעניין.
(ג) בית המשפט לא יגבש כלל של משפט חוקתי, שהוא רחב יותר מן הנדרש לצורך הכרעה בעובדות הקונקרטיות שלפניו, אשר עליהן יש ליישמו.
(ד) בית המשפט לא יחליט בבעיה חוקתית, אף אם היא מועלת כיאות, אם יש גם טעם אחר אשר על יסודו ניתן להכריע בעניין נושא הדיון. אם ניתן להכריע במחלוקת על-פי שני טעמים חלופיים, האחד חוקתי ואחר המעוגן בפרשנות החוק או עקרונות כלליים של המשפט, בית המשפט יחליט רק על יסוד נימוק מן הסוג השני.
(ה) בית המשפט לא יחליט על תוקפו של חוק חרות על יסוד תביעתו של צד שאינו יכול להצביע על כך שהוא נפגע על-ידי הפעלתו.
(ו) בית המשפט לא יחליט על חוקתיותו של חוק על יסוד תביעתו של בעל דין שהפיק תועלת מן החוק.
(ז) כאשר תוקפו של חוק של הקונגרס מועלה לדיון, ואפילו אם מועלה ספק רציני בדבר חוקתיותו, הרי כלל מנחה מרכזי הוא שבית המשפט יבדוק תחילה אם אפשרית פרשנות סבירה, אשר לאורה ניתן להימנע מן ההכרעה בשאלה.