פסקי דין

עא 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 221 - חלק 94

09 נובמבר 1995
הדפסה

בעניין הכלל החמישי הנ"ל, הרי הן אצלנו והן באנגליה ובארצות-הברית הורחבה בתקופתנו זכות העמידה והיא הוענקה בנסיבות מוגדרות גם למי שאינו נפגע במישרין מפועלה של הרשות (ראה אצלנו: בג"צ 852/86, 869, בשג"צ 483/86, 486,487, 502, 507, 512-515, 518, 521, 523, 543, 1/87, 33אלוני ואח' נ' שר המשפטים ואח'; בג"צ 1/81 שירן ואח' נ' רשות השידור ואח' [36]; בג"צ 428/86, 429, 431, 446, 448, 463, בשג"צ 320/86 [9]; וראה גם: h. W. R. Wade, administrative law 583( 1982,.th ed 5,oxford); ד"ר ז' סגל, זכות העמידה בבית המשפט הגבוה לצדק (פפירוס, מהדורה 2, תשנ"ד).

.90הגישה העקרונית שבאה לידי ביטוי בכללים והרוח הנושבת מהם ראויים, כאמור, לתשומת לב ולמחשבה, כי הניסיון שנצבר במקומות אחרים, בתחום אשר עליו מדובר כאן, יכול להיות לנו לעזר. הרי איננו מושכים ידינו מן העיון והמחקר ההשוואתיים בתחום משפטי כלשהו, והדבר הוא, בדרך כלל, לברכה.

 

--- סוף עמוד  350 ---

.91בע"א 6821/93 העלה המערער טענה חלופית, ולפיה "גם אם יחליט בית המשפט כי התיקון תקף וחל על הליך זה, אזי גם בהתאם לחוק במתכונתו המתוקנת, אין להחיל את הוראת חוק גל על המשיבות". לטענתו של המערער, "השאלה המכרעת בעניין זה היא זהותו של החייב העיקרי, וכי העובדה לפיה הערב חייב לשלם את החוב על-פי כתב ערבותו אינה הופכת את החוב לחובו של הערב המאבד את שיוכו לחייב העיקרי". מוסיף המערער וטוען כי הפרשנות לפיה חובו של ערב שהינו גורם חקלאי ייחשב כ"חוב כולל", נוגדת את המגמה המצמצמת אותה העניק בית המשפט העליון להוראות החוק.

דינן של טענות המערער להידחות. תכליתו של החוק, היינו, ניסיון לפתור את המשבר הקשה שפקד את המיגזר החקלאי, בדרך של יצירת מסגרת חדשה אשר תאפשר שיקומו של המגזר החקלאי, ולשונו הברורה של החוק (ראה הגדרת חוב וחוב כולל בסעיף 1לחוק העיקרי), ם הנותנים כי בעוד שחובות של חקלאי וחבר באגודה חקלאית, הנכללים בגדר חוב כולל, הם רק אלה הנובעים מעיסוקם של חייבים אלה כחקלאים, אין הגבלה כזו לגבי גורם חקלאי, שאינו חקלאי וחבר באגודה חקלאית. כל חוב של גורם חקלאי, שאינו חקלאי וחבר באגודה חקלאית, הוא חוב כולל, ללא הבדל מאיזה מקור הוא נובע וכיצד הוא נוצר, ובלבד שהיה קיים ביום .31.12.91

סוף דבר

.92עיקרי הדברים שנקבעו בפסק-דיני הם אלה:

(1) החקיקה בישראל בנויה על-פי מידרג נורמאטיבי.

(2) בראש הסולם של המידרג הנורמאטיבי עומדת החקיקה החוקתית.

עמוד הקודם1...9394
95...316עמוד הבא