א. המהפכה החוקתית בזכויות האדם
.1המהפכה החוקתית התחוללה בכנסת במרץ .1992הכנסת העניקה למדינת ישראל
מגילת זכויות אדם חוקתית. מהפכה חוקתית זו היא פרי התפתחות רבת שנים ותהליך חוקתי רב ממדים. ביסודו מונחת ההכרה כי על-פי המבנה החוקתי שלנו נתונה בידי הכנסת הסמכות החוקתית להעניק חוקה לישראל. סמכות זו נתונה לכנסת, משום שהיא אינה אך בעלת סמכות לחקיקה "רגילה". הכנסת היא גם בעלת סמכות לכינון חוקה. בסמכות זו היא עשתה שימוש בחוקקה את שני חוקי היסוד בדבר זכויות האדם. בכך היא יצרה נורמה חוקתית עליונה. בכך היא יצרה נורמה חוקתית על-חוקית. במידרג
--- סוף עמוד 352 ---
הנורמאטיבי שנוצר עומדים שני חוקי היסוד בדבר זכויות האדם מעל לחקיקה הרגילה. סתירה בין האמור באחד משני חוקי היסוד לבין האמור בחוק רגיל גוררת אחריה בטלותו של החוק הסותר.
.2בחוקקה את חוקי היסוד בדבר זכויות האדם הביעה הכנסת את עמדתה באשר למעמדם המשפטי-חוקתי העליון של שני חוקי יסוד בדבר זכויות האדם. היום מביע בית המשפט העליון את עמדתו המשפטית המאשרת מעמד חוקתי עליון זה. בכך משתלבת הזרוע החקיקתית עם הזרוע השיפוטית. החוליה המכוננת משתלבת בחוליה השופטת. קמה השרשרת החוקתית בדבר חוקתיות החוקה בכלל וחוקתיות זכויות האד הקבועות בחוקי היסוד בפרט. אין זו יצירת יש מאין. הכנסת לא יצרה יש מאין. היא חוקקה את שני חוקי היסוד בהפעילה את סמכותה המכוננת, סמכות הנתונה לה, וזאת על רקע הכרזת העצמאות, כינונה של האסיפה המכוננת, החלטת הררי, ועשרה חוקי יסוד אשר הכנסת חוקקה מאז 1958ועד לחקיקתם של חוקי היסוד בדבר זכויות האדם (חוק-יסוד: הכנסת; חוק-יסוד: מקרקעי ישראל; חוק-יסוד נשיא המדינה; חוק-יסוד: הממשלה הישן והחדש; חוק-יסוד: משק המדינה; חוק-יסוד: הצבא; חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל; חוק-יסוד: השפיטה; חוק-יסוד: מבקר המדינה). בית המשפט העליון לא יצר יש מאין. פסיקתנו היום משתלבת בפסיקתנו מאז פרשת ברגמן [15]. רק לפני כשנה נתנו ביטוי לכוחה זה של הכנסת (ראה בג"צ 726/94, 878כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' שר האוצר ואח' (להלן – פרשת כלל [37]). היום אנחנו ממשיכים באותה דרך.
.3המהפכה החוקתית בתחום זכויות האדם בנויה על אדני ההלכה הפסוקה. הכנסת, בהפעילה את סמכותה המכוננת, אימצה מספר זכויות אדם הילכתיות והעניקה להן מעמד חוקתי על-חוקי. בלא התשתית ההילכתית, לא ניתן היה לקיים את השינוי החוקתי.