המסגרת נורמטיבית לטענת מצגי השווא
- מצג שווא הוא מצג לגבי המציאות שאינו עולה בקנה אחד עם המציאות בפועל, זאת בין אם הוא הוצג ברשלנות או בכוונה להטעות (ר' דניאל פרידמן ונילי כהן, חוזים ב 783-781 (1992), להלן: "פרידמן וכהן"). מצג שווא יכול שיתייחס לעובדות בהווה או בעבר. אולם ככלל, דיני מצג השווא לא יחולו כאשר הדבר נוגע להערכה או חיזוי לגבי העתיד. כך מציינים המלומדים פרידמן וכהן בספרם בהקשר זה -
"דיני הטעות וההטעיה היו מוגבלים מאז ומעולם לנתונים הקיימים בהווה (או שהיו בעבר), ולא חלו על טעויות או אף על מצגים לגבי מה שיתרחש בעתיד. 'טעות' ביחס לעתיד לא נחשבה לטעות כלל".
ובהמשך –
"... גם דיני מצג השווא אינם חלים על מצג לגבי העתיד. מצג כזה איננו מחייב אלא אם ניתנה לגביו התחייבות חוזית"
(בעמ' 728-727, וכן, הערת שוליים 290, שם).
- כלומר, ככלל דיני מצג השווא חלים על הצהרות עובדתיות גרידא, והם אינם חלים על הבטחות ביחס לעתיד. ככל שמדובר בהצהרה לגבי העתיד, היא עשויה להיחשב כמצג שווא רק אם מי שהציג את המצג אודות התחייבותו העתידית, לא התכוון מלכתחילה לקיימה. כך, בע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ ו15- אח', נא(2) 312 (1997) נקבע כי –
"ההצהרה היא הצהרת כוונות, הבטחה עתידית יותר מאשר מצג של עובדה. כדי להצביע על מצג שווא המקנה עילת תביעה של הטעיה ובמירמה, יש להראות שלמציג לא הייתה כוונה לקיים את ההבטחה שנתן בעת שניתנה, וכי הבטחת שווא זו הייתה מיועדת להניע את האחר לפעול על-פיה."
(פסקה 8 לפסק דינה של כבוד הש' שטרסברג-כהן, ההדגשות שלי –ר.ר.)
- התובע 1 ציין בתצהיר עדותו הראשית כי "תביעה זו הינה תביעה להשבה ו/או לפיצוי של התובעים" (סעיף 2). נראה אם כן כי התובע 1 עתר לפיצוי חוזי או פיצוי נזיקי. ואכן, כפי שציינה ערכאת הערעור בעניין יניב – מצג שווא יכול שיקים עילה חוזית או עילה נזיקית. בית המשפט העליון קבע שם כי –
"מצג שווא יכול וייעשה באופן אקטיבי על ידי הצגת נתונים מטעים או בלתי מדויקים ובאופן פסיבי על ידי אי הצגת נתונים חיוניים. לצד ההכרה במצג שווא כאחת הקטיגוריות של חוסר תום לב בדיני החוזים, ניתן לסווגו גם כעוולה נזיקית במסגרת עוולת התרמית ועוולת הרשלנות"
(ערעור יניב, פסקה 24 לפסק דינו של כבוד הש' עמית).
עוד עולה מפסק הדין הנ"ל כי מצג שווא יכול שייעשה בצורה אקטיבית – של הצגת כוזבת אקטיבית, או באופן פאסיבי של אי גילוי מקום בו קיימת חובה לגלות.