"אני יכול לענות ככה, הנושא של תחרות בפרויקט נדל"ן, שיש פרויקטים אחרים זה נכון, תמיד לכל פרויקט. גם בארץ כשאני בונה, יש פרויקט מימין, יש פרויקט משמאל. היום יש תנופה גדולה בארץ, יש תחרות, זה אני לא יודע למה זה לא כתוב במצגת, אבל זה בהחלט משהו שהוא public domain".
- סיכומה של נקודה זו - התובעים לא הוכיחו קיומו של מצג שווא בכך שלא הוצג להם נושא התחרות כגורם סיכון בפרויקט בבנסקו, הן משום שלא הוכח כי התחרות אכן היתה גורם סיכון בפרויקט שהיה מקום לציינו ככזה, והן לאור העובדה שלא הוכח כי התובעים לא היו מודעים למצב הדברים – קרי לקיומה של תחרות.
שעבוד הזכות לקבלת עודפי נזילות מהפרויקטים
- בשקף המצגת שכותרתו "בטחונות" מצוין בין היתר כי "למשקיעי SFK כנף 2000 קיימת זכות לקבלת עודפי הנזילות מהפרויקט לפני החזר הכסף לבעלי מניות הלווה". סעיף 9.15 להסכם השותפות מציין כי "בנוסף על הבטוחה ... התחייבה הלווה כי כל סכום אשר ימשך על ידה מן הפרויקט או מחברת הפרויקט בכל מועד שהוא טרם פירעון הלוואה, ייזקף לזכות השותפות על חשבון ההלוואה ועל הלווה יהא לפרעו לשותפות על חשבון קרן הלוואה, הריבית והרווחים".
לטענת התובעים, הנתבעת 4 גייסה הלוואה בנקאית לצורך מימונם של שני פרויקטים אחרים שהיא הקימה בלטביה. כחלק מדרישת הבנק המלווה באותם פרויקטים, היא התחייבה לשעבד לטובתו את הזכות לקבלת תקבולים מפרויקט פיפרה.
- הנתבעים הכחישו את טענות התובעים בהקשר זה, וציינו כי הנתבעת 4 קבלה הלוואות מצדדים שלישיים (שאינם בנקים) לצורך הפרויקטים בלטביה. לטענתם, הבטוחות אשר ניתנו לאותם צדדים שלישיים בגין הלוואות אלה לא פגעו בדרך כלשהי בזכויות התובעים מכוח הסכמי השותפות. מכל מקום, כך נטען, מדובר היה בהסדרי ביניים, אשר בוטלו ולא יצאו מעולם אל הפועל.
לעניין זה הפנו התובעים לדוחות הנתבעת 2 לשנים 2007-2009 (נספח ט לכתב התביעה), שם צוין כי – "עקב אי עמידת התאגידים הקשורים בהתחייבויותיהם נאלצה לידר לחתום במאי 2008 על הסכם (בסעיף זה – הסכם ההלוואה)... תשלומים שיתקבלו על ידי לידר אינטרנשיונל [הנתבעת 4 – ר.ר.] במקרה של מימוש החזקותיה בפרויקט Pipera שברומניה ו/או באחת מחברות הלטביות הנ"ל, ו/או במניות לידמס שהיו בבעלות לידר אינטרנשיונל במועד ההנפקה הראשונה לציבור של לידמס (עד 2.5 מיליון אירו), ישמשו לצורך פירעון מוקדם של ההלוואה".