66. בהמשך לכך העיד גבאי על ההוראות שנתן לפרידמן ולמיכאלי, והתייחס לעדותו של פרידמן לגבי מה שהתרחש. מפאת חשיבות הדברים אביא אותם כמעט במלואם:
"ש: אתה אמרת להם לעשות משהו?
ת: כן, אני אמרתי להם לקחת את הכבאית. הם עמדו במקום לא נכון
ש: כן.
ת: לקחת את הכבאית, לבוא לחזית של המפעל איפה שנמצא השער החשמלי.
ש: כן.
ת: לתת מכה טובה של קצף, לנסות לעצור את התפשטות השריפה לכיוון המפעל עד שאנחנו נגיע, כי לנו לוקח נסיעה.
ש: אתה אמרת להם לעשות את זה?
ת: כן.
ש: אורן פרידמן אמר שלא אמרת לו כלום, ממש כלום, שהוא לא דיבר אתך על זה, שהוא היה המפקד בשטח והוא החליט בעצמו, ואתה לא נתת לו שום הוראה, מה אתה אומר?
ת: אני אומר שאורן פרידמן בחור מאוד מאוד טוב, כנראה שהוא שכח שאמרתי לו
ש: שכח?
ת: כנראה, כן.
ש: תגיד לי רגע, בכלל מה ההיגיון שאתה תגיד. אתה ידעת בכלל, אתה מכיר, או הכרת שם את השיפועים, כיווני התפשטות האש, משהו, מה פתאום אתה נותן, נגיד שנתת, נגיד, מה פתאום אתה שאתה לא מכיר את המפעל איך הוא בנוי, אתה לא יודע לאן האש מתפשטת, מה פתאום אתה אומר לו להביא את הכבאית למקום הכי גרוע שאפשר? תסביר לי.
ת: מה זה, לא הבנתי את השאלה.
ש: העידו פה כמה ש-, העידו פה כמה וזה גם מופיע בחוות דעת שלהם, אני לא רוצה להלאות אותך, שהכבאית עמדה במקום הכי גרוע אפשרי מבחינה טופוגרפית.
ת: כן?
ש: מול האש, כן, ככה אמרו, לא רק אני, מה, אתה לא מכיר את המפעל, אתה לא יודע את כיווני התפשטות האש, אתה לא יודע את
--- סוף עמוד 23 ---
השיפועים שלו, אתה לא יודע איפה תעלת הניקוז, אתה לא יודע כלום, אתה אפילו לא מכיר את המפעל, ככה אתה אומר, גם לא מבחינת מניעה, איך אתה מרשה לעצמך לתת הוראות למי שנמצא בשטח לעשות את כל הסיבוב הזה, ולבוא למקום שבו נשרפה הכבאית?
ת: תראה, אורן דיווח שהוא הגיע למקום, הוא נמצא באזור לא טוב, אמרתי לו תיסע לכניסה למפעל, תן משמה מכה טוב של קצף, תעצור לי את ההתפשטות את השריפה, זה מה שביקשתי. אתה טוען שהמקום לא טוב, עם כל מי שאמר לך שהמקום לא טוב, זה המקום הכי טוב שהיה.
...
כב' השופט: איפה אתה, בשלב שהוא מבקש ממך את התגבורת איפה אתה ידעת שהוא נמצא?
ת: בחלק האחורי של המפעל.
כב' השופט: באזור המערבי?
ת: המערבי כן.
כב' השופט: וההוראה לעזוב את המקום הזה ולעבור לחלק המזרחי, אם אני מבין אותך נכון הייתה ההוראה שלך?
ת: לשפר עמדה, כן. אבל הוא גם עשה את זה בלי שאני אעשה את זה, כי הוא ראה שהעמדה שלו לא טובה.
כב' השופט: מה אתה ידעת על מצבו באותה נקודת זמן?
ת: מה?
כב' השופט: מה ידעת על מצבו באותה נקודת זמן, זאת אומרת איפה נמצא הצוות, בתוך הכבאית, מחוץ לכבאית, בתוך המפעל, מחוץ למפעל, מה המידע שעמד בפניך בעת שקיבלת את ההחלטה?
ת: כשהוא הגיע למקום, אורן הגיע למקום הוא אמר לי השריפה היא שריפה יחסית גדולה, אני צריך תגבורת למקום. תכלס איפה אורן היה באותו רגע אני לא יכול להגיד לך אם הוא היה בתוך הכבאית או מחוץ לכבאית כשהוא דיבר איתי, סביר להניח שהוא היה בתוך הכבאית כי הוא ראה כבר את הלהבות. המיקום שלו, הוא אמר לי גבאי המיקום שלי לא כל כך טוב, אמרתי לו שפר מיקום לכיוון החזית של המפעל, תן מכה טובה עם קצף, כי אנחנו בדרך, הרי אם אתה אומר שהשריפה.
כב' השופט: כלומר נקודת המוצא שלך להחלטה, בעת שקיבלת את ההחלטה הייתה...הייתה כשהוא יושב בכבאית?
ת: או מחוץ לכבאית.
כב' השופט: זאת אומרת אבל הוא עוד לא התחיל לעשות כלום, והוא חושב, הוא מתלבט בכלל אם לשנות את המיקום או לא, זה הנקודה?
ת: זו הייתה הנחת המוצא שלי.
..
ש: אדוני זה מה שרשום, לפי העדות שלו הוא הגיע ממגה בול, בתוך שנייה הוא כבר היה בצד המערבי, וסיפר סיפור שלו כשהוא העיד פה, תוך 3 דקות הוא כבר היה במקום. אתה ידעת שהוא נכנס פנימה לחצר או לא ידעת?
ת: כן, ידעתי, הוא אמר לי.
ש: הוא אמר לך?
ת: בדיעבד, אחרי שחברנו ביחד בשריפה הוא כבר אמר לי שהוא היה בתוך החצר של המפעל.
ש: אבל מה, ענית לבית משפט עכשיו משהו אחר, אתה לא יודע אם הוא היה בחוץ, אם הוא היה בתוך הכבאית.
כב' השופט: לא.
--- סוף עמוד 24 ---
ת: לא, רגע, שנייה, שנייה.
כב' השופט: הוא לא יודע, בדיעבד הוא אומר.
ת: בדיעבד, כשאני כבר חברתי אליו לשמה...
...
עו"ד אטיאס: .... אתה ידעת שהוא היה בפנים?
ת: כן, בדיעבד ידעתי שהוא היה בפנים.
ש: מה הוא עשה בפנים?
כב' השופט: לא, לא בדיעבד, אני שואל, בזמן אמת לא ידעת שהוא היה בפנים?
ת: לא, בזמן אמת לא
עו"ד אטיאס: אה, הוא לא אמר לך?
ת: לא, הוא לא אמר לי.
ש: הוא אמר לך נאמר מה שטח השריפה, אם זה קטן, אם זה גדול?
ת: הוא דיבר איתי על שריפה גדולה שמתפשטת.
ש: גדולה?
ת: גדולה שמתפשטת, גדולה במטרים הוא לא אמר לי, אני לא יכול להגיד לך במטרים, אבל הוא אמר לי שריפה גדולה שמתפשטת.
ש: אז לא חשבת לשאול אותו לאן היא מתפשטת?
ת: הוא אמר לי לכיוון המפעל.
ש: לכיוון המפעל, זה מה שהוא אמר לך?
ת: כן, כן.
ש: בסדר. הוא לא אמר לך שהוא בפנים?
ת: לא.
ש: ושריפה של 3 על 3 על 3?
ת: לא
ש: לא אמר?
ת: לא.
ש: לא?
ת: לא.
ש: זאת אומרת כמו שאני מבין מהעדות שלך, עד לשלב הזה שאמרת לו לבצע את הסיבוב הזה, לטענתך לפחות, בניגוד מוחלט למה שהוא אמר, עד לאותו שלב לא נעשו שום פעולות כיבוי?
ת: סביר להניח שלא נעשו פעולות כיבוי, כן. סביר להניח, כי אם אורן.
כב' השופט: לא, לא סביר, השאלה מה ידעת?
עו"ד אטיאס: מה ידעת?
ת: לא ידעתי.
ש: לא ידעת.
ת: לא.
ש: הוא גם לא אמר לך שהוא נמצא בפנים עם (קו) קצף מוכן?
ת: לא, הוא לא אמר לי.
ש: לא אמר לך.
כב' השופט: אבל כשאתה מחליט להגיד לו לזוז, זה לא תחנה שהנתונים האלה, שהשאלה הזאת היא שאלה קריטית להחלטה הזאת. כלומר אתה לא צריך לדעת את זה לפני שאתה מחליט?
ת: לא הבנתי.
כב' השופט: כלומר הנתון הזה, לצורך העניין נניח לרגע שזאת הייתה עדותו, שהוא נמצא בפנים כבר לקראת, בתוך שטח המפעל באזור המערבי עם קו קצף מוכן לפעולה, ואז אתה לפי מה שאתה כותב לנו בתצהיר, אתה הורית לו לעבור לצד המזרחי.
ת: נכון.
כב' השופט: עכשיו, לפי מה שאמרת קודם אתה הנחת כשהוא שאל אותך אם לעבור או לא, או שאתה הורית לו לעבור, הנחת שהוא
--- סוף עמוד 25 ---
עומד בחוץ, או יושב בתוך הכבאית, או מסתובב לידה. זאת אומרת לא ידעת באותה נקודת זמן כשאתה מחליט שהוא בכלל בפנים עם קו קצף מוכן. אז אני שואל אם הנתון הזה לא היה קריטי לך להחלטה?
ת: לא לא.
כב' השופט: זאת אומרת לדעת מה בדיוק מצבו באותו, רגע, כי יכול להיות שאם הוא כבר עומד עם קו קצף ביד, כבר היה.
ת: תראה אם אורן היה, אם אורן היה חודר לתוך המפעל מהצד המערבי עם קו קצף, בטח היה אומר, והיה שומע את מה שאני אמרתי לו, הוא היה אומר לי גבאי אני בא עם קו קצף למעלה לשנות כיוון, תן לי לתת מכת קצף מפה, זה הוא היה אומר לי, ואז הייתי משנה את ההחלטה שלי, בטוח שהייתי משנה את ההחלטה שלי.
...
כב' השופט: רק שנייה, רק שאני מבין אותך טוב. אם אתה היית ער באותה נקודת זמן לזה שהוא נמצא בפנים עם קו קצף, לא היית אומר לו לעזוב.
ת: ודאי.
...
עו"ד אטיאס: בוא עכשיו נעזוב רגע את ה-, אני רוצה להשתמש בתיאור שלך ברשותך, תסכים איתי שאם היית יודע שהוא בפנים עם קו קצף מוכן בשריפה של 3 על 3 היית אומר לו כן, נכון, זה מה שצריך לעשות כבאי לא?
ת: תראה, אם אורן נמצא בתוך המפעל בשטח, והוא עם קו קצף פעיל, סביר להניח שאורן היה צריך לעבוד ולכבות את השריפה, אם הוא יכול.
ש: זה מה שאתה מצפה מכבאי?
ת: זה מה שאני מצפה. אבל עוד פעם אתה צריך להבין...
...
ת: לא, אבל אתה צריך להבין שאם אורן היה עם קו קצף או לא היה עם קו קצף, זו השאלה.
ש: הבנתי. "הוריתי לדודו לפרוס לי קו קצף במטרה להתחיל בכיבוי", סעיף 14 לתצהיר של אורן פרידמן, "דודו כבר העביר לי את קו הקצף".
ת: לתוך המפעל?
ש: כן.
ת: זה אורן לא אמר לי.
ש: זה חדש לך?
ת: זה חדש לי.
ש: חדש לך גם שהוא ראה את השריפה בתחילתה 3 על 3 על 3?
ת: לא, לא ידעתי את זה.
ש: לא ידעת את זה?
ת: לא.
ש: עכשיו תאשר לי גם את מה שכל המומחים פה העידו, שבאמצעות האמצעי שיש לכבאית שהייתה להם, יש איזה 11-12 דקות עבודה של קצף, 3000 ליטר, 300 קצף, ספיקה 250, נכון?
ת: כן, בערך.
ש: ותאשר לי בנתונים האלה, אתה באמת לא ידעת, אני רואה שלא ידעת כנראה. בנתונים האלה, רק הנתונים שאני נתתי לך זה צריך להספיק מעל ומעבר לכסות, זה מכסה בערך 50 מ"ר, רק מה שיש בכבאית נכון?
ת: יכול להיות, כן, יכול להיות."
--- סוף עמוד 26 ---
(עמ' 667-673).
67. בחקירה החוזרת התבקש גבאי להסביר שוב את הדברים. גרסתו הייתה כי אין לקבל את דברי אורן שהיה בתוך חצר המפעל עם קו קצף:
ש: נשאלת קודם לגבי ההתנהלות של מפקד הצוות אורן פרידמן
ת: כן.
ש: לפני שהגעת בתוך החצר.
ת: כן.
ש: אמרת שאם היית יודע שהוא בפנים עם קו קצף לא היית מורה לו לעזוב. אבל אמרת עוד פעם, אתה צריך להבין, ואני מבין שיש לך, רצית להסביר את ה-.
...
ת: תראה, אם אורן פרידמן היה נכנס עם קו קצף, לא היה שום סיבה בעולם שאורן יעזוב את השטח שהוא נמצא בו כי יש כבר קו קצף, ולכן אורן לא היה עם קו קצף, כי אם הוא היה עם קו קצף הוא היה פועל. כדי להכניס קו קצף צריך לפרוס את הקווים. אורן, אם אתם טוענים שאורן קפץ לתוך המפעל, ואז הוא קפץ בטח.
כב' השופט: אנחנו לא טוענים כלום.
ת: לא, כלומר אורן טען, סליחה, אורן טען שהוא קפץ לתוך המפעל, בטוח שהוא לא קפץ עם קו 2 צול או קו תקיפה מה שנקרא, וכדי להכין את הקו קצף היה צריך להשחיל אותו דרך אותו גדר. אני מאמין שאורן לא היה עם קו קצף בתוך המפעל."
(עמ' 714-715).
68. בהתייחסו במסגרת התצהיר לטענות לעניין מצבת הכוחות ולמועד ההזנקה, כתב גבאי בתצהירו כי תחנת הכיבוי הסמוכה לאופקים היא בנתיבות, שנמצאת במרחק של 19 ק"מ למקום האירוע, תחנות נוספות הן באשכול – 21 ק"מ ממקום האירוע, וברהט - 23 ק"מ ממקום האירוע. תחנת באר שבע, היא התחנה האזורית, נמצאת במרחק של 26 ק"מ. זמן ההגעה של כבאית מכל אחת מתחנות אלה למפעל מוערכת על ידו ב- 15-20 דקות, ומכאן הערכתו של גבאי כי גם אם היו כל הכוחות מוזנקים מיד עם הזנקת הצוות הראשון מאופקים בשעה 00:03, לא היו מגיעים למקום טרם הפיצוץ שגרם להצפת האש ולהתפשטות האש בכל אזורי המפעל. הוא מזכיר כי צוות הכיבוי של נתיבות עסק בכיבוי שריפה אחרת שם, והיה צריך לחזור לתחנה להחליף רכב ולצאת לאופקים.