--- סוף עמוד 37 ---
108. הנתבעות חולקות על ההנחה כי בעת שפרידמן חצה את גדר המפעל והיה בתוכו השריפה הייתה סטטית בהיקף של 9 מ"ר ובגובה של 3 מ"ר, והן מבקשות לקבוע כי לא זה היה מצב הדברים. מתוך הראיות מבקשות הנתבעות להסיק כי להתפשטות האש היה מהלך מהיר וסוער בתוך חצר המפעל, ואין ללמוד מתשובתו של פרידמן לשאלון, שהתייחסה למצב האש בנקודת הזמן הראשונה שבה יצר עמה קשר עין, על היקפה בהמשך הדברים ובעת שהחליט שלא להסלין קצף ולהורות על הזזת הכבאית.
109. בנוסף חולקות הנתבעות על שתי הנחות עובדתיות נוספות שהניחו התובעים: האחת – כי בעת שפרידמן נכנס לחצר המפעל הוא החזיק בידיו זרנוק מוכן להסלנת קצף, שכן נדרשו פעולות נוספות ובהן פתיחת המשאבה וכן לשלב למצב מתאים מתוך תא הנהג של הכבאית. לדידן של הנתבעות, לא נותר זמן לפעול כך נוכח מצב השריפה וסיכון החיים. השנייה – כי פרידמן עמד בחצר במשך דקות ארוכות עם קו קצף ולא עשה דבר. הנתבעות טוענות כי מדובר בהנחה דמיונית.
110. על עוצמתה הרבה של האש למדות הנתבעות גם מהמידע שעולה מדו"ח מוקד ארזי. הנתבעות מבקשות לקבעו כי הדו"ח המתייחס למחסן, דו"ח 1293, מגלה אש בכל רחבי המבנה החל משעה 00:21 ואולי אף לפני שעה זו. דו"ח 1292, לטענתן, מלמד על אש כבר משעה 00:15 ואחר כך ברצף. מסקנתן היא אפוא כי האש אחזה במבנה באופן מלא כבר החל בשעה 00:15, וזאת על יסוד התרשים שערך קוגן המלמד את מיקום הגלאים והחיווט.
111. את עמדתן לגבי עוצמת האש באותה נקודת זמן תומכות הנתבעות גם בסרט שצילמו ג'ק ולירן אוזן, וכן בעדותם של השניים ובפלטי השיחות. אלה מלמדים כי האש התפתחה לכדי שריפה גדולה כבר בשעה 00:20.
112. אשר ללוח הזמנים, עמדת הנתבעות היא כי אכן נקודת המעבר בצומת המצולמת במצלמת האבטחה של וופרג'ט היא 00:05, וכי הזמן שבו נגר האש נראה במקום הוא 00:28 (לאחר התאמה מלוח הזמנים של המצלמה לעומת המציאות). אלא שלטענת הנתבעות אין ללמוד מכך שהנגר מופיע בסרט בצומת בשעה 00:28 כי זה מועד שריפת הכבאית, שכן לטענתן הנגר לא גלש במהירות בזק אלא בקצב איטי יותר. בהתבסס על חוות דעתו של מר דן ארבל טוענות הנתבעות כי הכבאית נשרפה בשלב מוקדם יותר, בין 00:18 ל- 00:23, וביתר דיוק בשעה 00:20 לערך. בעניין זה נסמכות הנתבעות גם על תמונות המראות כי מדובר בשטח ללא שיפוע, ולכן המהירות שבה נעה האש לכיוון מפעל וופרג'ט היא מהירות איטית.