238. בהתייחסו לאבדן הרווחים בחן מר פרקש את נתוני ההכנסות של החברה במהלך השנים. הוא עמד על כך שבעקבות השריפה נפגעו הכנסות החברה באופן קשה נוכח הזמן שנדרש לשיקום המפעל, עזיבה של לקוחות מהותיים או ירידה בהיקף הפעילות מולם. עוד הוא הזכיר משבר עולמי שהיה בשנת 2009 שהביא לפגיעה בעסקים רבים. את החישוב הוא ביצע על יסוד הירידה בהכנסות שהייתה במחצית הראשונה של שנת 2009, והשוואת נתוני הירידה בהכנסות בשנים 2010 ואילך לממוצע של השנים 2007-2008. אשר לחלוקת ההכנסות בשנת 2009 זו נעשתה על יסוד דו"חות המע"מ, כך שבחצי השנה הראשונה היו המכירות בסכום של 4,019,954 ₪ ובחצי השנה השנייה 3,023,578 ₪.
239. מר פרקש העריך שמחזור ההכנסות המצטבר בשנים 2010-2013 היה אמור להגיע ל- 43,660,120 ₪ (לנתון זה הוא הגיע בהכפלת המחזור הממוצע לשנים 2007-2008 (10,915,030 ₪) בארבע). מתוך הסכום האמור לארבע השנים הפחית את המחזור שהיה בפועל, והגיע לאובדן הכנסות בסכום של 8,389,354 ₪ (לשנים 2010-2013). ההפסד לשנת 2009 הוא 996,376 ₪. הנתון הכולל של אובדן הכנסות החברה בשל השריפה עד לסוף שנת 2013 הוא לפי התחשיב הזה – 9,389,910 ₪. את הסכום הזה הכפיל מר פרקש בשיעור הרווח לשנת 2008 שהוא 24.41%, וכך הגיע לאבדן רווח בגובה של 2,291,101 ₪.
240. בחוות הדעת העריך מר פרקש הוצאות מוגדלות שנבעו מהשריפה: הוצאות שכירות (שהן הפסד של חברת דנבר אחזקות) בסכום של 270,000 ₪ לשנה ובסכום כולל של 1,410,727 ₪, וכן עלות נוספת לשכירת משאית, מלגזה ורכב – 34,668 ₪.
241. סיכום הנזקים לפי חוות דעתו של רואה החשבון פרקש היה אפוא:
רכיב
סכום
₪
מלאי
1,852,944
₪
הוצאות מוגדלות לרכישת מלאי חלופי
516,566
₪
אובדן רווחים
2,291,101
₪
הוצאות שכירות מוגדלות
1,410,727
₪
הוצאות שכירת משאית, רכב ומלגזה
34,668
₪
סה"כ
6,106,006
₪
242. בחקירה הנגדית אישר מר פרקש כי הנחתו בדבר הוצאות רכישה מוגדלות נשענת על דבריו של קוגן, וכי לא הוצגו לו חשבוניות או תיעוד על רכישה של חומרי גלם בעלויות גבוהות. כך הדבר גם למוצרי מלאי מוגמרים (עמ' 116). עוד נלמד מעדותו של מר פרקש כי לא הובאו בחשבון בקביעת תצרוכת החומרים לשנת 2009 ההכנסות מחברת הביטוח (עמ' 118).
243. במהלך החקירה נשאל מר פרקש מדוע נסמך על הנתון של תצרוכת החומרים לשנים 2007-2008 ולא בחן שנים קודמות (הוצג לו נתון שבשנת 2006 היה השיעור 72%). הוא עמד בתשובתו על היתרונות ועל החסרונות בחישוב ממוצע בזמן קצר לעומת ארוך, והסכים עם הנתון לשנת 2006 (עמ' 119). עוד הבהיר מר פרקש כי שאלת ההוצאות המוגדלות לרכישת מלאי אינה בהכרח משנה את התמונה, שכן הסכום הקובע הוא הצירוף של שני המרכיבים, המלאי וההוצאות המוגדלות, וסכום זה נקבע על ידו באופן חשבונאי (עמ' 120).