286. הנתבעות סבורות כי מדובר בתביעה מופרכת. הן מפנות לכך שהתובעים הגישו הערכת נזק המתייחסת לציוד בסמוך לאחר האירוע במסגרת התביעה לתגמולי ביטוח. תביעה זו שנעשתה בערכי כינון הייתה נמוכה ב- 120% מהתביעה כעת (או ב- 54% ככל שנפסקים ערכי שיפוי). לטענתן, מדובר בתביעה שנעדרת אסמכתאות היכולות ללמד על קיומו של הציוד הנטען במפעל, על סוגו, תוצרתו, גילו, רכיביו, פרטיו ורמת הפעילות שלו. עמדתן של הנתבעות היא כי הציוד היה חייב להופיע בספרי הנהלת החשבונות של דנבר ובטופס י"א המתעד את הוצאות הפחת שלה, ולגבי ציוד שנרכש בשנים האחרונות לא היה קושי לקבל מהמוכרים אסמכתאות לרכישתו. חוות דעתו של מר כפתורי, כך הנתבעות, אינה יכולה לרפא את החסר, שכן היא אינה מבוססת על בדיקתו האישית אלא על דברי קוגן באשר לתיעוד, הערכות מחיר לפרטי ציוד חדשים, שלא ברור הקשר ביניהם לבין מה שהיה במפעל, וסכום החשבוניות שהציגה התובעת לרכישת ציוד חדש הוא על סך של 189,672 ₪ (שהם פחות מ- 3% מהסכום הנתבע).
287. מהיעדר תיעוד על רכישת ציוד חדש ורכישת ציוד בסכומים כה נמוכים למדות הנתבעות אחת משתיים: הציוד הנתבע לא היה במפעל של דנבר, ולחלופין, לא ניזוק ודנבר המשיכה להשתמש בו.
288. לדידן של הנתבעות אין לאפשר שימוש בתמונות שהועברו מהן עותקים מצולמים בכדי למנוע בדיקתן ועריכת תקריב של פרטי היצרן והדגם, מבלי שהתמונות מתעדות את סביבת הצילום, לא ניתן לדעת מי צילם ומתי. אף שהתובעים ייחסו את התמונות לשמאי מרכוס, הרי שאלה לא נמצאו אצלו ובמחשביו, אינן תואמות את שיטות העבודה שלו והוא צילם תמונות אחרות. מכל מקום, על יסוד התמונות שנמצאו אצל מרכוס נערכה הערכתו לציוד בסכום של 1,500,000 ₪, והנתבעות מבקשות לאמץ את ההערכה הזו.
דיון והכרעה
289. השאלה הראשונה שבה יש לדון בכל הנוגע לציוד היא מה היה במפעל עובר לשריפה – במובן זה, אם יש להסתפק בפיצוי התובעים עבור הפריטים המופיעים בטופס י"א ובתמונות, או שניתן לקבל את גרסתו של קוגן לקיומם של פריטים נוספים.
--- סוף עמוד 85 ---
290. שאלה אחרת היא באשר לדרך הקביעה של הציוד שהיה ממוקם במפעל, והאם הראיות שהובאו מספיקות. לאחר הגדרת התכולה ניתן יהיה לבחון את דרך הערכת הפריטים השונים.
291. אשר לשאלה הראשונה, מצאתי כי יש לקבל את עמדת הנתבעות ולהכיר בפריטים שמופיעים בשתי חוות הדעת של מר מרכוס ככאלה המזכות את התובעים בפיצוי. בהינתן האמור בטופס הפחת, ובהיעדר ראיות מספקות למעט אלה הנשענות על דברי התובעים בלבד, איני סבור כי ניתן לקבוע במידת ההוכחה הנדרשת כי כל הפריטים המופיעים בחוות הדעת של מר כפתורי אכן היו במפעל בזמן הרלוונטי. בעניין זה לא הפעיל מר כפתורי שיקול דעת עצמאי, אין תיעוד לבדיקות שערך לגבי הימצאות כל אחד מהפריטים, לא נעשתה בחינה האם נרכש מחדש, ואין בסיס מספיק לקבלת חוות הדעת. לפיכך, יש לקבל את חוות הדעת של מר מרכוס באשר להימצאותם של פריטי הציוד הנזכרים בה.