21. בתמיכה לעדותו הציגו הקיבוץ וטוביאס, גם את עדותה של הגב' לורי סטרק, אשר בתקופה הרלוונטית שימשה כמזכירת קיבוץ, ובתצהיר עדותה הראשית העידה את אשר חוותה בסמוך לאחר האירוע ( סעיפים 5 – 8 לתצהיר עדותה הראשית):
"ביום 3.2.2008 בשעות אחר הצהריים התקשר אליי הלל בבהילות, הוא נשמע מאוד מבוהל וקרא לי לבוא למשרדו דחוף. באתי מיד למשרדו (משרדי צמוד למשרדו של הלל), וכשהגעתי ראיתי את מישה יוצא מהמשרד והולך על השביל המוביל צפונה מהמשרדים, בכיוון מעבדת המחשוב.
כאשר נכנסתי למשרד של הלל, מצאתי את הלל במצב לחוץ מאוד. בגדיו לא היו מסודרים וחולצתו היתה חצי מחוץ למכנסיים (הלל לבש חולצה מכופתרת והוא מקפיד תמיד שחולצתו תהיה בתוך המכנסיים – זה מה שמאפיין אותו). שאלתי את הלל לשלומו, והוא סיפר לי על האירוע שאירע בדיוק לפני שנכנסתי למשרדים.
שמעתי את קרות המקרה מיד לאחר שהתרחש, בעוד הלל נסער והמום, דקות ספורות לכל היותר לאחר סהתיימה התקרית. כאמור, הספקתי לראות את מישה יוצא מהמשרד וצועד על השביל."
....
הלל נראה היה לי מבוהל מאוד מהתקרית...."
22. מר טוביאס והגב' סטרק עמדו על עדותם זו, גם בחקירתם הנגדית (ראו עמ' 15 – 16 לפרוט' ועמ' 19 לפרוט'), ולא עלה בידי ב"כ התובע למצוא פירכות בעדויותיהם.
אמנם עדותה של הגב' סטרק היא עדות מפי השמועה, לגבי האירועים שהתרחשו בחדר עובר לכניסתה, וזאת מבלי שאדרש להוראת סעיף 9 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן – "פקודת הראיות"). אך לא כך ביחס למצבו הנפשי של טוביאס, כפי שהשתקף בעיניה בסמוך לאחר האירוע, וביחס לאופן בו היתה מונחת חולצתו. עדותה בהקשרם שלא אלה, מהווה סיוע לעדותו.
23. מנגד, מר קזריאן, ניסה בעדותו הראשית להרחיק את עצמו מעצם התרחשות הפגישה, שכן בשום מקום הוא לא מוסר את גירסתו ביחס לאירועם שהתרחשו באותה פגישה שבינו לבין טוביאס, וזאת אף שבשום מקום הוא איננו מכחיש את עצם התרחשותה. מנגד, בתצהירו הוא מכחיש אך ורק את עצם התקיפה. כך ביחס לדברים שנכתבו בעניין התקיפה במכתב, הוא העיד בתצהירו כך (סעיף 81):
"אדגיש בצורה שאינה משתמעת לשני פנים כי זה תיאור שקרי אותו אני מכחיש"
24. אינני נותן אמון בעדותו של מר קזריאן מן הטעמים שיפורטו להלן.
25. עדותו של קזריאן היא בבחינת "עדות יחידה", עליה מורה סעיף 54 לפקודת הראיות, כך:
"פסק בית משפט במשפט אזרחי באחד המקרים שלהלן על פי עדות יחידה שאין לה סיוע, והעדות אינה הודיית בעל דין, יפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו".