784. לגישת המאשימה, מדובר בחולשה אנושית, שאינה מכתימה את כל עדותו של שנהב, ובוודאי שאין בה כדי לפסול אותה. אין לגזור גזירה שווה בין אי-הדיוק שנמצא בעדותו של שנהב בעניין הקלסר, לעדותו בעניין התרעותיו על העברות הכספים בפני בעלי השליטה.
785. לטענת המאשימה, השלמת החקירה על-ידי הרשות לניירות ערך באוגוסט 2006 (נ/18; נ/19), נעשתה ביוזמת הפרקליטות, כחלק מן ההיערכות לקראת שלב ההוכחות במשפט, מתוך מחשבה כי נוכח כמות המסמכים הנוספת שרצתה להציג לשנהב, יהיה נכון לִגבוֹת הודעה מסודרת, ולא להסתפק בהליך רענון במשרדיה.
786. לגישת המאשימה, העובדה שבחקירותיו המאוחרות של שנהב - שהיו מטבע הדברים נינוחות יותר, הוא הוסיף תיאור מפורט יותר מכפי שמסר כאשר נחקר תחת אזהרה - ניתנת להסבר על רקע אופי החקירה, ואין בה כדי להפחית ממשקל הדברים שנמסרו בה. כך למשל, כבר בחקירתו השנייה, נ/11, סיפר שנהב כי: "רפי פלד היה רושם את כל מה שאני אומר לו ושולח אותי לדבר עם אהרלה גבעוני" (נ/11, 3, 7). בחקירתו השמינית, נ/18, הוסיף את הפרט כי הרישום נעשה על חתיכות נייר שהושׂמו ביומן. המאשימה ציינה בסיכומיה כי אכן נמצאו פתקים ביומנו של פלד (ת/1286), אולם סניגורו של פלד הבהיר כי הפתקים הללו אינם קשורים להעברת הכספים מפויכטונגר תעשיות או לכל חלק אחר מעדותו של שנהב (פסקאות 589-606 לסיכומי פלד).
787. נקודה זו מייצגת את האופן שבו הצדדים מתייחסים לשנהב ולעדותו. כך, מצד אחד, המאשימה מבקשת כי בית-המשפט ילמד מהאמור לעיל כי עדותו של שנהב אמינה, שכּן אכן
--- סוף עמוד 165 ---
מתברר כי פלד נהג להכניס פתקים מפתקים שונים ליומנו. היא אף מציינת כי אם רצה שנהב לשקר, היה עדיף לו להשמיט פרט זה מעדותו, ולהסתפק בגירסה לפיה עידכן את פלד בעל-פה - גירסה שלא ניתן להפריך אותה. הסניגורים, מצד שני, ובייחוד סניגורו של פלד, מבקשים כי בית-המשפט יסיק מאותן עוּבדות ממש, כי שנהב שִׁיקר על-מנת להפליל את פלד ולהוריד מאחריותו שלו. לראיה, יומנו של פלד, עם כל הפתקים והתרשומות שבו, נתפס בהפתעה גמורה על-ידי הרשות - אלא שאף תרשומת או פתק לא תאמו את עדותו של שנהב.
788. המאשימה תמכה בהסבר שנתן שנהב להתנהלותו. כך, שנהב עצמו הסביר כי נהג כפי שנהג באירועים מושא האישומים כשכיר, הנשמע להוראות הממונים עליו. לטענתו, לכל משיכת כספים לה היה שותף, קדמה הוראה של גבעוני והתחייבות בדבר מועד השבתה (פ/17.10.07, 175, 9-14).