--- סוף עמוד 180 ---
מן הכלל אל הפרט
849. אדון בטענות הנאשמים כסדרן.
א. טענתם האחת היא, כי במסגרת הרענון הוצגו לעֵד שלא כדין גירסאות שנמסרו על-ידי עדים אחרים, כהכנתו לחקירתו הנגדית.
ב. עוד טענו הסניגורים, כי הליך הרענון כלל שאלות המרמזות על התשובה המבוקשת, ולפיכך מדובר בשאלות מדריכות פסולות.
ג. בנוסף, לטענתם, במסגרת הרענון הוצגו לעֵד מסמכים חדשים שלא הוצגו לו על-ידי חוקריו ברשות לניירות ערך.
ד. לסיום נטען כי חלק מהתרשומות של הליך הרענון שכן הועברו להגנה, הועברו בסמוך למתן עדותו של העד ובחלקן אף לאחר שהחלה עדותו.
850. כאמור, במסגרת הליך הרענון הוצגו לשנהב גירסותיהם של עדים אחרים אשר סותרים את עדותו. אומַר כבר כעת, כי לטעמי אכן מדובר בפגם בהליך. לא לשם כך נועד הליך הראיון ועל פניו זהו בדיוק החשש שהביעה הפסיקה לעיל. יש בכך כדי לתת יתרון עודף לתביעה, וטוב הייתה עושה המאשימה לוּ הייתה נמנעת מכך במהלך הרענון. על השלכותיו של פגם זה אעמוד בהמשך.
851. באשר לשאלות המדריכות, אמנם ניתן לטעון לקיומן של אלה, אולם בעניין זה, לאור נסיבות המקרה, נראה כי אין בשאלות שהופנו לשנהב כדי להוות פגם משמעותי בהליך. כפי שנאֱמר לעיל, יחד עם גבולות וכללים מכוונים להתנהלות הפרקליט בהליך הרענון, אין בכך כדי לפגוע בשיקול-דעתו המקצועי ובעצמאותו. יש להשאיר לתביעה מרחב נשימה מספק בפעולתה.
852. בענייננו, קשה להתעלם מהיקפו ה"מפלצתי" של התיק (ראו פרק המבוא), בפרט מכמות המסמכים העצומה והתמשכותו לאורך שנים. במצבים מעין אלה, נראה שגבולות הגזרה של הליך הרענון מתרחבים מעט. אולם יש לציין כי אמנם עבר זמן רב מחקירתו המקורית של שנהב ביחבא"ל (2002) ועד חקירתו בפני בית-המשפט (2007), אך לפרקליטות הייתה הזדמנות להשלים על פערי הזמן בהשלמת החקירה שערכה לו (2006), כאמור, שנה לפני העדות בבית-המשפט.
853. חשוב להדגיש כי השאלות המדריכות שמטרידות את הסניגורים בנוגע לעריכתו של הקלסר האפור ואופן שמירת הפתקים של פלד, אינן מהותיות. אימנע מלהגדירן כעניינים טכניים
--- סוף עמוד 181 ---
פורמאליים אשר לא מצדיקים התייחסות כלשהי, אך אומַר כי משמעותן זניחה למדי, ועל‑כן לא יוצרת פגם משמעותי בהליך הרענון.
854. באשר להפניה למוצגים "בעייתיים", גם כאן אני סבור כי זעקת הסניגורים מוגזמת. מסכים אני כי זו אינה דרך המלך. עניינים אלה טוב אם יתבררו במסגרת החקירה, או במסגרת השלמתה. אולם, הצגת המוצגים דנן באשר לשתיקה בישיבת רואי-החשבון ובישיבת הדירקטוריון, ובקשה להתייחס אליהם - אינה מהווה פגם שיורד לשורש אמינותו של העד.