1056. המאשימה טענה כי לעניין טענתו של גבעוני לפיה לא היה מעורב בניהול היומיומי של הכספים, קיימת חשיבות יתרה לשתי הזרמות נוספות: 750,000 ש"ח שהועברו ממיאב לפויכטונגר תעשיות ביום 6.6.2002 (ת/314י) ו-4.5 מיליון ש"ח שהועברו מחשבונם של גבעוני והבי בבנק דיסקונט לפויכטונגר תעשיות ביום 12.6.2002 (ת/314ח) (בעניין זה, יורחב להלן בדיון באישום 8):
א. רגב העיד כי גבעוני דאג להזרמת 4.5 מיליון ש"ח ב- 12.6.2002 לקופת פויכטונר תעשיות לאחר שהוא התריע בפניו על בעיית נזילות חריפה (פ/21.5.07, 562, 10-1):
--- סוף עמוד 245 ---
"אני התרעתי בהחלט בפני אהר’לה גבעוני על הנושא, על הלחץ שלנו בימים ההם. לקראת 12 לחודש, היה לקראת תאריך שאנחנו נהגנו לשלם לספקים שלנו ב- 15 לחודש. שכבר היינו ערוכים וידענו מה אנחנו אמורים לשלם, היה לי כבר יתרות, סכומים. והיה לי ברור שאין לנו מהיכן לשלם ו/או לגייס את הסכומים כדי לשלם את הכסף לאותם ספקים, והיינו לחוצים מאוד, מאוד בבנק. והדברים הובאו בפני אהר’לה, ואז הוא הבטיח לי שהוא ידאג לאיזה שהוא, לכסף, ואכן זה.
ש : הגיע הזיכוי הזה.
ת : הוא דאג לכך, כן"
ב. בחקירתו הנגדית בידי ב"כ גבעוני, רגב עמד על דעתו כי פנה לגבעוני ולא רק לשנהב בעניין זה (פ/24.5.7, 642): "הוא הבטיח לי אני אדאג לך לכסף וזה שנהב לא יכול היה להבטיח לי, לא עשה את זה מעולם".
גרסת גבעוני כפי שעולה מסיכומיו
1057. לטענת גבעוני, כבר במהלך חקירותיו ברשות לניירות ערך, הוא חזר שוב וטען כי המשיכות נעשו כנגד פרויקטים אשר נחתמו בהם חוזים (לדוגמא: ת/1ב, 2, 10-7). בכך ביקש גבעוני להדגיש כי מבחינתו המקדמות נמשכו במסגרת פעילות אמיתית וממשית של הקבוצה כולה. לא הייתה זו פעילות פיקטיבית, אלא פרויקטים ועבודות שנכנסו לקבוצה על ענפיה השונים, וכן פרויקטים שטרם נחתמו בהם חוזים והיו בשלבים די ראשוניים - אך לטענתו זהו טבעו של תחום זה שלפעמים העבודה בפועל מקדימה את חתימת החוזה.
1058. כך נטען כי בבית המשפט הדגיש גבעוני מספר פעמים, כי המתווה עליו הקפיד היה שסכום המשיכות ייעשה במקביל לקשירת החברות בפרויקטים אותם הן מבצעות יחד עם מיאב. זאת על מנת לוודא כי כסף שיוצא מהחברות - יכנס מהמזמין ואפשר יהיה לפרוע את ההלוואה. את הדברים אמר גבעוני בצורה מפורשת בעדותו הראשית (פ/8.12.09, 5021, 6-20):
"ש: ואז אתה, זה באיזושהי צורה מתקשר אצלך, משיכה מסוימת מחברה מסוימת לפרויקט מסוים, אתה עוסק בזה?
ת: לא, אני לא נכנסתי לאיזה משיכה מול איזה פרויקט. אני בכלל לא נכנסתי לתוך הטבלאות, ולתוך, את כל הטכניקה עשה מערך הגזברות מול יגרמן, ומול הרואה חשבון, מול אבי ישראלי.
ש: יש טענה, תכף נגיע לפרטים, אבל יש טענה בעצם שכל העניין הזה של מקדמות, זה בעצם המצאה בדיעבד. קודם כל לקחתם כסף לכסות חובות של מיאב, אחר כך המצאתם את הרעיון של, שזה בעצם, מה שמשכתם זה מקדמות. אתה מבין מה שאני אומר?
ת: אני מבין מה שאתה אומר, ואני מבין גם את הטענה. אני אומר, זה סך הכול דובר באיזה חודשיים ימים, שברמה העקרונית ידעתי
--- סוף עמוד 246 ---
שניתן להעביר כספים בין חברות הקבוצה, וניתן להעביר מקדמות, לא נכנסתי לטבלאות של איזה פרויקט מול מה, ומי קבלן ראשי, ומי קבלן משנה, כי לא ראיתי בזה חשיבות, כפי שהראיתי בפרויקטים הקודמים שהכובעים התחלפו בקבוצה, ובזה ראיתי דרך לסגור את הלחץ של הבנק"
1059. גם בהתייחס לטבלה עליה התבסס שנהב בהכנת הטבלאות שלו, חזר גבעוני על עקרון זה (פ/29.12.09, 5264, 26-22):