1287. גם עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד לפי סעיף 425 לחוק העונשין היא עבירה התנהגותית, הדורשת כי הדבר יעשה "אגב מילוי תפקידו" של מבצע העבירה - אולם נקבע כי די בכך ש "תפקידו אפשר לו את ביצוע העבירה" בהתאם לפרשנות שניתנה בפסיקה לסעיף 284 לחוק העונשין העוסק במרמה והפרת אמונים של עובד ציבור (קדמי, 933; ד"נ 3/82 גרוסמן נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(1), 772 (1982)).
מבחינת יסוד נפשי מודעות למרמה (היינו כי הציגו מצג כוזב) או לעובדה שפעולתו של העבריין מהווה הפרת האמונים וכי קיימת אפשרות של גרימת פגיעה (קדמי, על הדין בפלילים, בעמ' 936). החוק מגדיר מרמה בסעיף 414:
"'מרמה' - טענת עובדה בענין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת;"
1288. הפרת אמונים משמעה בדומה לסעיף 284 - המפר את האמון שניתן בו והפועל באופן שאינו מגשים את האינטרס שעל מילויו הופקד, ובהקשר התאגידי, נקבע כי מנהל בתאגיד המעמיד עצמו בניגוד עניינים מפר אמונים (קדמי, על הדין בפלילים, בעמ' 934).
בהתייחס לעבירות אלו טען יגרמן שתי טענות בלבד:
א. כי לא היה נושא משרה באפקון התקנות ושירותים בתקופה הרלוונטית.
ב. כי אפקון התקנות ושירותים וחברת האם שלה אפקון אלקטרו מכניקה יצאו נשכרות מהעברת פעילות מיזוג האויר למשב. כך, בתמורה להעברת המקדמות, השתחררו השתיים מההתחייבות לבצע פרויקטים שהיו צפויים לגרום להן הפסדים. נוסף על כך, מול המקדמות הנ"ל התקבלה ערבות בנקאית אוטונומית.
1289. הטענה הראשונה נדונה ונדחתה בפרק הדן ביגרמן כנושא משרה לעיל. אשר לשאלה אם אפקון אלקטרו מכניקה ואפקון התקנות ושירותים יצאו נשכרות מהעסקה - שאלה זו אינה
--- סוף עמוד 304 ---
רלוונטית. אמנם כבר קבעתי שהערבות הבנקאית לא הייתה ערבות מקדמה אלא ערבות מכרז, ושהוצאת מקדמות בשיעור כה משמעותי בטרם התקבלו מן המזמין היא חריגה. אולם, אני מוכן לקבל את הטענה כי היה הגיון עסקי בעסקה, ובכל מקרה אינני סבור שתפקידו של בית המשפט הוא לבחון את איכות ההחלטות העסקיות שקיבלו נושאי המשרה בתאגיד.
1290. הפסיקה התייחסה רבות בשנים האחרונות לתפקידו של בית המשפט בהתערבות, ולמעשה אי התערבות בהחלטות עסקיות של תאגידים (על דוקטרינת שיקול הדעת העסקי - BJR ראו למשל עניין אולטרה שייפ, החל מעמוד 62 וההפניות שם). הדבר נכון כאשר בוחנים החלטות דירקטוריון במישור האזרחי, ונכון מכוח קל וחומר כאשר עוסקים בהיבט הפלילי. תפקידו של בית המשפט במקרה זה הוא אך ורק לבחון אם ההחלטות התקבלו כדין - ולא את הסבירות הניהולית-עסקית שלהן.