277. הבי טען כי לא ידע בזמן-אמת שיגרמן שימש בפועל כמנהל הכספים של חברות הקבוצה, וסבר כי בתפקיד מכהן איש מקצוע פנימי. הבי האמין במקצועיותו ויושרו של יגרמן, ולכן הסכים לסייע לו מִדי פעם בדרך של העמדת בטוחות והלוואות. לטענתו, בזמן-אמת כל שידע הוא כי אכן יגרמן נזקק מעת לעת להלוואות לטווח קצר, מסיבות שונות. כיוון שיגרמן סייע להם בעסקיהם, הם סייעו לו בדרך של הלוואות, בלי קשר לפעילות המתוארת בכתב‑האישום. הוא לא היה מודע לניגוד העניינים ולכל עניין אישי בהעברות הכספים המתוארות באישומים.
278. הבי הכחיש כל עניין בחשבון חברת קדי, וטען כי הוא לא היה מודע בזמן-אמת לנטען בכתב-האישום בהקשר זה.
279. עוד טען הבי, כי הוא לא היה מעורב בפרטי החובות של החברות שבבעלותו, אלא נסמך על פעילות אחיו, פלד, גבעוני ויגרמן, בקבוצה. הבי לא ידע בזמן-אמת כי החברות היו נתונות בקשיים כלכליים, אלא להיפך - לפי המצג שהוצג לו, הרווח השנתי של החברות הנרכשות יכול לממן את רכישתן תוך שנים ספורות. הפעילות העסקית של בסט-בית בבנק הבינלאומי נמשכה כרגיל, והבי לא היה מודע לחובות ולקשיים בהיקפים שהתגלו בבנק הפועלים.
280. הבי גָרס כי לא ידע ולא החליט לנצל את קופותיהן של החברות לשימושו הפרטי. כל כוונת מירמה שיוחסה לו – מוכחשת; כמו גם כל ניסיון לייחס לו מודעוּת לכוונת מירמה של מי משותפיו העסקיים, אם אכן הייתה כזו. למיטב ידיעתו, הפעילות שבוצעה הייתה פעילות עסקית לגיטימית.
281. הבי לא חָלק על כך שהחברות הציבוריות לא פרסמו את הדוחות כספיים של הרבעון הראשון לשנת 2002, ועל קריסת הקבוצה לאחר מכן; אך לגירסתו, העניין היה בטיפולם של רואי-החשבון והיועצים המשפטיים שהיו חיצוניים וצמודים לחברות. בפורומים בהם נכח הבי לא
--- סוף עמוד 47 ---
הועלו טענות על מעשי מירמה מצד הגורמים המקצועיים השונים, אלא חילוקי הדעות הוצגו כמחלוקות מקצועיות גרידא.
282. אישום 1 - לטענת הבי, הוא לא הנחה איש בנוגע למיוחס לו בכתב-האישום, אלא פעל לאור הנחיותיהם של אלה שנתפסו בעיניו כמובילים בתחומם, לאחר שאחיו המנוח נתן בהם את אמונו. כל שביצע הבי, ביצע על-פי הנחיית יגרמן ובהסתמך על בעלי המקצוע שבסביבתו, בין אם גבעוני ובין אם רגב, שחתמו, בצד חתימתו, על השֵׁיקים. הבי לא היה מודע בזמן‑אמת לקשיים בתזרימי מזומנים או לקושי עתידי שעלול להתקיים בתזרים מזומנים של מי מהחברות.
283. אישום 2 - הבי לא הכחיש כי ידע על החזקתו של יגרמן בפנקס שֵׁיקים של החברה, אך הכחיש כי ידע שהשימוש בשֵׁיקים נעשה ללא ידיעת המנכ"ל. ככל שהדברים היו ידועים לו, ליגרמן לא הייתה זכות חתימה בשֵׁיקים אלו בשם החברה, כך שאם נעשה שימוש בשֵׁיקים על-ידי יגרמן, היה השימוש מנוגד לא רק לידיעותיו של הבי, אלא גם להבנתו כי מעשית לא יכול היה יגרמן לעשות דבר בעצם העובדה שהחזיק פנקס שֵׁיקים זה. לכן, כשהתבקש הבי להוסיף את חתימתו, עשה זאת מטעמים פורמאליים בלבד, בדרך של מעין "חתימת קיום". העברות הכספים, ככל שמיוחסות להבי, הוכחשו. יתירה מכך, החתימה על השֵׁיקים - העברה בנקאית מיום 14.1.2002 ושיק מס' 0000010 - אמנם נחזית להיות חתימתו של הבי, אבל כנראה שאין זו חתימתו הרגילה, ומכיוון שאינו יודע אם מדובר בזיוף חתימתו, אין הוא יודע מי חתם.