--- סוף עמוד 332 ---
עם זאת אך מובן הוא כי הציבור עלול להיפגע ממתן מונופול רחב מדי לבעל סימן המסחר. כך למשל עלולה הגנה נרחבת מדי על סימן המסחר ליטול מידי הציבור את האפשרות לעשות שימוש במילים ובשמות בעלי משמעות כללית, ובדרך זו לפגוע ביכולתו של האדם לבטא עצמו ולקדם באופן לגיטימי את עסקיו (ראו גם ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ – עיתון "משפחה" נ' אס.בי.סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ – עיתון "משפחה טובה" [4], בעמ' 946-943). בשל כך מוטלות מגבלות על היקפה של זכותו של אדם בסימן מסחר השייך לו.
15. הפקודה בניגוד לחוק זכות יוצרים, 1911 (ראו סעיף 2(1)(I) לחוק), אינה מקנה הגנה לשימוש הוגן בסימן מסחר, עם זאת מגנה היא, בסעיף 47, על "שימוש אמת" בסימן. וזו לשונו של הסעיף:
"רישום לפי פקודה זו לא ימנע אדם מהשתמש שימוש אמת בשמו או בשם עסקו או בשמו הגאוגרפי של מקום עסקו, שלו או של קודמיו בעסק, או מהשתמש בהגדר אמיתי של מהותם או איכותם של טובין שלו".
זהו החריג היחיד המוצב בפקודה להגדרה האמורה של הפרת סימן מסחר. אכן, בחריג זה אין תמיד די, בייחוד מקום שבו עוסקים אנו בהפרות סימן מסחר שאינן כרוכות בסכנת הטעיה. על-כן וחרף לשונה הגורפת של הפקודה ייתכן הוא כי יהיה ראוי לייחד מקרים שבהם יימצא כי השימוש בסימן ללא סכנת ההטעיה לא עלה לכדי הפרת סימן מסחר בין בדרך של מתן פרשנות מרחיבה לחריג האמור ובין על-ידי יצירת חריגים אחרים מכוח הפסיקה. בכל מקרה, נצרך בית-המשפט לבחון היטב את מאזן האינטרסים ולשאול עצמו אם משקלם של הערכים העומד כנגד הקביעה כי פעולה מסוימת מפרה את סימן המסחר, מצדיק התעלמות מלשונה הברורה של הפקודה.
טלו את המקרה שבו אלמוני מפרסם כי המוצר שהוא מייצר מתאים – כחלק חילוף או כתוספת – למוצר הנושא את סימן המסחר של פלמוני. במקרה זה אלמוני מבהיר כי המוצר שלו אינו המוצר של פלמוני, ואין הוא יוצר זיקה שקרית בין המוצר שלו לבין סימן המסחר. אולם משעושה הוא שימוש בפרסום בסימן המסחר של פלמוני, הרי שלפי הוראת סעיף 1, מפר הוא את סימן המסחר. אכן, מפרסם שכזה מפיק יתרון מסימן המסחר של האחר, אלא שהוא בא אך לתאר את המוצר שהוא מייצר ואת מטרת השימוש בו בדרך שהיא אולי הדרך האפשרית היחידה לשם כך. לציבור יש עניין בקיום תיאור שכזה ובקיומה של תחרות בשוק חלקי המשנה, לפיכך במקרים שכאלה קובע הדין האירופי הקהילתי למשל כי בתנאי שהשימוש נעשה בתום-לב, לא הופר סימן