כל שעשתה מקדונלד'ס היה לחזור על דברים שאמר אריאל עצמו, לפיכך בהטלת אחריות על מקדונלד'ס בגין לשון הרע יש משום קביעה שלפיה אריאל הוציא את דיבתו שלו עצמו. הגיונה של קביעה שכזו מוקשה בעיניי.
ואם אכן זו הטענה, כי הדברים שאמר מעידים רעות על אומרם, הרי שרק מעטים יתירו לאדם האומר דברים שכאלה לטעון כי המפרסם אותם הוציא את דיבתו, ובכל מקרה, המפרסם דברים שכאלה יחסה בדרך-כלל בצלה של הגנת האמת בפרסום, שמקנה לו סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע. ייתכן כי פרסום שכזה יעלה לכדי פגיעה בפרטיות, אך לא זהו כאמור המקרה שבפנינו. אריאל סבור כי התשדיר של מקדונלד'ס העמיד אותו באור מגוחך, אך אם הועמד אריאל באור מגוחך, וכלל איני משוכנע שזהו המצב שבפנינו, הרי שהועמד באור זה בעקבות דבריו שלו. הוא סבור כי התשדיר מציג אותו כאדם לא אמין, אך אם הוא אכן סבור כך, אין לו אלא להלין על עצמו.
--- סוף עמוד 369 ---
הערעור שכנגד
66. משמצאנו כי לזכותו של אריאל אין עומדת כל עילת תביעה שהיא, שוב אין מקום להידרש לערעור שכנגד, שעניינו האפשרות להצטברות הסעדים שתבע. במאמר מוסגר ייאמר כי במקרה שנפגעו בו שתי הזכויות בו זמנית, לאמור: מחד, פגע הנתבע בזכות הפרטיות של התובע, במשמעותה האמיתית, ומאידך, התעשר הוא שלא כדין מהשימוש בזכותו לפרסום של התובע, אכן זכאי התובע לסעד בגין כל אחת מהעילות הללו (ראו גם ד"נ 20/82 אדרס חמרי בנין בע"מ נ' הרלו אנד ג'ונס ג.מ.ב.ה. [20], בעמ' 271-268).
סוף דבר
67. הערעור מתקבל. פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי יתבטל. אריאל יעביר למקדונלד'ס סכום של 20,000 דולר בגין השימוש בסימן המסחר שלה. סכום זה ישתלם בתוספת ריבית והצמדה, אשר יחושבו מחודש יוני 2000. הערעור שכנגד נדחה. אריאל יישא בהוצאות המערערות ובשכר טרחת עורכי-דין בבית-משפט קמא ובבית-משפט זה בסך 25,000 ש"ח.
השופט ס' ג'ובראן
אני מסכים לפסק-דינו של השופט ריבלין מנימוקיו וטעמיו.
השופטת מ' נאור
1. קרב התשדירים, נושא הערעורים שבפנינו, צריך לדעתי להסתיים בלי שאף אחד מן הצדדים יזכה בפיצוי מהצד האחר. תמימת דעים אני עם חברי השופט ריבלין, ומנימוקיו, שאריאל מקדונלד אינו זכאי לפיצוי בגין התשדיר הנגדי, ואולם גם מקדונלד'ס אינה זכאית לפיצויים. לדעתי, אין לראות בשימוש בתיבה מקדונלד'ס בתשדיר הראשון כ"שימוש" בסימן מסחר, וממילא אין לדעתי הפרה של סימן מסחר.
2. חברי היטיב לתאר את שני התשדירים, ואיני רואה צורך לחזור. עמדתי שונה כאמור בעניין התשדיר הראשון. השימוש שנעשה בתיבה "מקדונלד'ס" בתשדיר זה איננו, לטעמי, שימוש אסור בסימן מסחר. על-פי הדין הכללי, שימוש בפרסומת נגד