התנאי השלישי תנאי הקירבה הסיבתית אף הוא מתקיים בענייננו, שהרי הסיבה הישירה לכל עוגמת נפש שנגרמה להורי הקורבנות הייתה בבירור אותו פיגוע, בו קיפדו את חייהם ילדיהם של ההורים. במובן זה, ההוכחה לנזק נפשי (בכל רמת חומרה שהיא), הינה ברורה.
561. היות ואינני נצרך לבחינת התנאי הרביעי, הרי שניתן לקבוע כי מר ציון סוורי זכאי לקבלת פיצויים עונשיים בסכום של 5,000,000 (חמישה מיליון) ₪
כ.4 הפיצויים לפרידה סווירי
562. פרידה סוורי, אימם של דורון סוורי ז"ל ושרון בן שלום ז"ל, איבדה שניים מילדיה ביום אחד. מן הטעמים המנויים למעלה, אני קובע כי היא עונה מבחינתי על הדרישה הראשונה שבהלכת אלסוחה.
563. לגבי הדרישה השנייה (מבחן הצפיות), הרי שאף היא חלה במקרה דנן. כאמור למעלה, קשה להניח שהמפגעים לא צפו כי תוצאה אפשרית של הפיגוע, היא, בין היתר, עוגמת הנפש של משפחת ההרוגים, וביניהם קרובים מדרגה ראשונה.
564. הדרישה השלישית, היא דרישת הקרבה במקום ובזמן. לגביה נקבע, שאין לשלול את האפשרות כי נזק התהווה הרחק מזירת האירוע, בחלוף זמן, או כתוצאה מחשיפה
--- סוף עמוד 148 ---
מתמשכת. כאמור, הסיבה הישירה לכל עוגמת נפש שנגרמה להורי הקורבנות הייתה בבירור אותו פיגוע בו קיפדו ילדיהם את חייהם. במובן זה, קיימת הוכחה לנזק נפשי, בכל רמת חומרה שהיא.
565. משום כך, ובהינתן כי רמת החומרה של הנזק הנפשי איננה רלבנטית לענייננו (שהרי אין אנו עוסקים בהטבתו של אותו נזק אלא רק במענה על השאלה, האם נוצר או לא נוצר הנזק), אני קובע בזה כי הגב' פרידה סוורי זכאית לפיצויים עונשיים בסכום של 5,000,000 (חמישה מיליון) ₪.
כ.5 האם להטיל חובת פיצויים לזכות האחים של הנרצחים?
566. אלון סוורי הוא אחיו של המנוח דורון סוורי ז"ל, ושל המנוחה שרון בן שלום ז"ל. בעניינו, טענה הנתבעת כי יש לדחות, מיסודן, את הטענות המופיעות בסעיפים 240-251 לסיכומי התובעים, ולפיהן בשל כך שמדובר בנתבעת, שהיא הרשות הפלסטינית, במובחן מנתבע ישראלי, הרי שניתן, מבחינה משפטית וחברתית לפסוק לחובתה סכומים גבוהים או להרחיב את הלכת אלסוחה, באופן שתכלול גם את אחיהם של הנרצחים.
567. התובעים הרחיבו טענתם, וטענו כי במקרה דנן לא מתקיים הטעם של הצפת בתי המשפט בתביעות דומות, ואין מתקיים הטעם לפיו הפיצוי מכביד על הנתבע יתר על המידה.
568. בהקשר זה, מטעימה הנתבעת, כי ביסוד טענת התובעים עומדת התפיסה, לפיה בשל העובדה כי הנתבעים אינם חלק מגרעין החברה הישראלית, רשאי בית המשפט להסיר מעצמו את הרסנים שהוגדרו בפסיקה, ורשאי לחייב, בלא הצדקה, את הנתבעים. טענה זו תומכת בסברה כי אין מקומה של תביעה זו בבית משפט ישראלי.