59. תובע מס' 9, אלון סווירי, הגיש תצהיר, שבו תיאר כיצד ראה במבזק החדשות את המכונית של אביו ציון סווירי, וזיהה שמדובר ברכב של אביו. הוא התקשר לאביו ציון (תובע 6) בטלפון, וביקש ממנו, בבכי, שיפתח את הטלוויזיה ויראה חדשות. הוא הוסיף כי היה בן 14, באותה תקופה, ולא היה לו קל לגדול במצב הזה (סעיף 2 לתצהיר).
תובע 9 תיאר את אחיו דורון, שהיה מוכשר מאוד בתחום האלקטרוניקה, והצטיין בלימודים, והוא – אלון (תובע 9) – היה חי בצלו. לדברי אלון, הדבר השפיע עליו ללכת לתחום האלקטרוניקה, והיום הוא מהנדס אלקטרוניקה, כדי להנציח את אחיו (סעיפים 4-3 לתצהיר).
--- סוף עמוד 20 ---
תובע 9 ציין, כי נשאר לגור עם אימו הרבה שנים, כדי שלא תישאר לבד בבית (סעיף 4 סיפא לתצהיר).
אלון ציין כי מבית שבו היו ארבעה: שלושה בנים ובת, נותרו רק שני בנים. זה קשה מאוד, בעיקר בחגים, כאשר הזכרונות מציפים. תובע 9 מספר על כך שהוא עולה לבית הקברות, לקבר של אחיו דורון ז"ל בהר הרצל, ולקבר של אחותו שרון ז"ל בבית העלמין סגולה. הוא כותב, כי הכאב של אימו הוא אינסופי, וזה מורגש עליה, ומקרין ממנה כל הזמן (סעיף 5 לתצהיר).
60. בחקירה הנגדית, בתשובה לשאלות עו"ד ארנון, ענה העד אלון סווירי (תובע 9), שתאריך הולדתו הוא 2.3.86. לאור זאת, נשאל כיצד אמר בתצהיר שהוא בן 14, בעוד שהוא היה בן 15 ומספר חודשים (עמ' 597 לפרוטוקול).
ב"כ התובעים עו"ד חנה כהן קבלה על כך, כיצד מבקשים להעיד אח שכול במצב רגשי כזה רק על שאלות של תאריך לידה, וכי די היה לשלוח תצלום תעודת זהות, והכל היה נגמר (עמ' 599-598).
ז.3.2 תצהיר אודליה משה בן שלום (תובעת 14) והחקירות בעקבותיו
61. התצהיר השלישי הוגש על ידי אודליה משה בן שלום (תובעת 14), שהיא אחותו של יניב בן שלום ז"ל שנרצח (שעיזבונו הוא תובע 2). על הרצח נודע לה מאמא שלה (ששמעה על הרצח מאלון סווירי).
תובעת 14 סיפרה בתצהירה, כי היא נסעה למחסום, וחיילים אמרו לה שהיה פיגוע. היא חזרה הביתה, והצוות של מטה בנימין מצא אותם, והודיע להם על הבשורה המרה מכל (סעיפים 3-1 לתצהיר).
62. בהגיעה לבית החולים, ראתה תובעת 14 את הבנות הפעוטות (תובעות 3 ו-4) בידי אחות, והעו"ס נתנה לה את ההשגחה על הבנות, שהיו מאושפזות, במהלך ה"שבעה", כי הן נפצעו מרסיסים.
לאחר ה"שבעה", הבנות שחר ואפרת (תובעות 3 ו-4) הגיעו אליה הביתה. מאז, היא ובעלה עצמון (תובע 15) מגדלים אותן, כאילו היו בנותיהם, לכל דבר, והם אף אימצו את