חוליית מחבלים פתחה לעברנו באש מכמה כלי נשק.
אבא נהרג במקום ואימא נשכבה עלינו והסתירה אתנו מאש התופת וספגה את כל הקליעים בגופה, נהרגה במקום ובכך הצילה אותנו, דורון – יום אחרי בבית החולים.
אני נפצעתי מרסיס שחדר לכף הרגל. חשבו לנתח אותי ולבסוף החליטו שלא. אני ואחותי חיות פה למעשה רק זכות אימא, שנשכבה עלינו!
כאשר עכשיו אני מספרת את זה אני חשה גאווה ועצב:
--- סוף עמוד 23 ---
עצב – כי נעלמו לנו מהחיים אנשים כל כך חשובים!!!!!!
אבל גם גאווה – שאימא ויתרה על חיה בשניות ספורות והחליטה להגן עלינו בגופה.
עכשיו, אנו גרים אצל אבא – עצמון ואימא – אודליה – שמגדלים אותנו כל כך יפה!
תמיד בימי הזיכרון כשאני קוראת, אני גאה לספר על ההורים: השמחים והמתחשבים, האופטימיים האלו, שכולם מספרים עליהם ואני לא זכיתי להכירם.
אוהבת בתכם – אפרת".
67. המסמך האחרון שכתבו הבנות, ביום הזיכרון תשע"ה (2015), הוא זה:
"בס"ד
והנה עוד שנה עברה-חלפה... גדלנו, בגרנו, השתנינו... ועדיין, בתקווה שתחזרו ותגיעו, כמו שאומרים לכולנו כבר מגיל צעיר – תחיית המתים, המשיח – פתאום כל זה נכנס לפרופורציות, שלא כל פעם שקצת קשה... מבקשים – ובום. מקבלים. אבא יכול לומר לא, אבל עדיין אנחנו באמונה.
שתדעו לכם אבא ואימא – שהשנה שוב, היה עוד מלחמה. ועוד פצועים. והרוגים. ואנשים מתים. אחד מהם היה גיל-עד מדריך שלי... זה קשה מלהכיל. כמה אפשר? כמה סטירות לפרצוף???
אז בקשה קטנה – שמרו עליו...
תמשיכו להדריך אותנו מלמעלה ותזכרו שאנחנו פשוט מתגעגעים אליכם".
68. בעדותה בבית המשפט, הוסיפה אודליה (תובעת 14) את הנתון הבא: היא עקרת בית, אם לששה ילדים, דהיינו: שתי התובעות 3 ו-4, וארבעה ילדים נוספים, שנולדו לאחר מכן.
--- סוף עמוד 24 ---
כל הששה רואים את עצמם כאחים, לכל דבר, וקוראים להם: "אבא" ו"אמא" (עמ' 601-600). גם שם משפחתם שונה ל"משה", כדי שהשלט בכניסה יהיה של משפחה אחת (עמ' 601, שורות 19-18).
69. בתשובה לשאלת ב"כ הנתבעת, עו"ד ארנון, על מספר הימים שבהם אושפזו הבנות, לאחר הפיגוע, והאם היה מדובר בחמישה ימים, היא אמרה שאיננה זוכרת את מספר הימים, ואת המחלקה. היא העידה כי לבת הגדולה היה רסיס בכף הרגל, ולבת השנייה היה משהו קטן בתנוך האוזן, שכנראה עדיין נשאר, ויראו אותו בצילום רנטגן (עמ' 603-602).
כמו כן, נשאלה אודליה לגבי גיל הבנות, ואישרה כי אפרת (התובעת 3), נולדה ביום 24.2.00, ושחר (התובעת 4), נולדה ביום 28.1.01 (עמ' 603, שורה 9).