ז.6.2 ויתור על תצהיר פרידה סווירי (תובעת 7)
80. במהלך הדיון, ביום 29.6.15, רצו ב"כ התובעים להגיש – באיחור – תצהיר של הגב' פרידה סווירי (תובעת 7), ובהסכמה, ויתרו על הגשת התצהיר, מבלי שיש בכך כדי לגרוע מן הטענות של התובעים.
ז.7.2 תצהיר נעם סווירי (תובע 8)
81. נעם סווירי, אחיו של שרון בן שלום ז"ל ודורון יוסף סווירי ז"ל, סיפר כי נודע לו על הרצח מאחיו אלון. בתצהירו הוא כתב את הדברים הבאים (סעיף 2 לתצהיר):
"על רצח בני משפחתי נודע לי מאלון, אחי שהיה אז בן 14. באותו היום חרבה משפחתי ועודנה מחפשת תקומה. ברור שאני לא אותו נעם כמו שהייתי לפני הרצח. הייתה לי תקופה ארוכה של דיכאונות. הייתי בקבוצת תמיכה של אחים שכולים מטעם הביטוח הלאומי. הכאב והצער היו עצומים בעיקר כשהייתי מגיע הביתה להורים ורואה את הצער וסבל שלהם ואת הגעגועים שלהם בחגים. דאגתי מאוד לאימא שלי, פרידה. עד היום היא מתאבלת יום יום, היו תקופות שהיא דיברה על רצונות אובדניים, ומי שסופג את הכל – זה הילדים, אני ואחי אלון, ואתה יושב שעות וסופג את זה, וזה מקשה מאוד על ההתמודדות".
82. התובע 8, נעם סווירי, מספר על התקופה שלאחר הרצח, שהייתה מאוד קשה, ואז חיפש משהו שיעסיק אותו כדי לא לחשוב על הרצח (סעיף 3). הוא תיאר כאחד הרגעים הקשים
--- סוף עמוד 29 ---
את שהותו בבית המשפט הצבאי בבית אל ואז כתב את הדברים הבאים (סעיף 4 לתצהיר):
"אחד הרגעים הכי קשים היו כשהייתי בבית משפט צבאי בבית אל. ראיתי את הרוצחים המתועבים, וראיתי אותם מחייכים אליי בגאווה ושמחה לאיד. זה היה רגע של משבר עצום לי ולכל בני משפחתי. והתביעה הזו היא חלק מהמאבק שלנו בחיוך השפל, זדוני, של המחבלים המתועבים, שרצחו את בני משפחתי והעזו לחייך, אחרי ששמעו מה פסק דינם, ועוד הודיעו בשמחה גלויה שהם לא מתחרטים".
83. על מצבו הנפשי והרגשי ותחושת האובדן, כותב נעם סווירי (תובע 8), בסעיף 5 לתצהירו כדלקמן:
"היו לי תקופות ארוכות של הסתגרות מול הקברים של אחי ואחותי, בגלל שאני גר בירושלים הלכתי בעיקר לקבר של דורון בהר הרצל, ואני זוכר שהייתי הולך לשם לבד, בלי להודיע לאף אחד, והייתי רואה את אמא שלי יושבת על הקבר ובוכה. בחגים ההרגשה של האובדן היא גדולה עוד יותר מאשר בימי חול, וזה עצוב מאוד, כי אלה הימים בהם המשפחה צריכה להרגיש הכי שמחה, אבל במשפחה שלי זה לא ככה".
ז.8.2 תצהיר רחמים בן שלום (תובע 11)
84. בפתח התצהיר, של רחמים בן שלום, אביו של יניב בן שלום, בנו בכורו, והחותן של שרון בן שלום ז"ל, הוא מציין כי הוא מגיש את התצהיר כתמיכה לתביעתו "וחיובם של הנתבעים בפיצויים עונשיים, נזק לא ממוני, כאב וסבל, אובדן המשכיות, אובדן שירותי בן, אובדן יחסי אב ובן, אובדן יחסי אב וכלתו ואובדן קרבת הילדים".