133. מקור משפטי נוסף, שלדעת ב"כ התובעים יש בו כדי לסייע לבית המשפט כדי לקבוע את גובה הפיצויים העונשיים, הוא אמירה תחיקתית ברורה, כאשר כוונת התובעים היא לתקנה 3א לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות), שאליה אדרש בהמשך.
134. על כל פנים, גם ב"כ התובעים מסכימים כי אין עדיין פסיקה ברורה של בית המשפט העליון בנושא זה. במובן זה, ההכרעה המבוקשת ע"י התובעים מבית משפט זה, היא תקדימית; בית המשפט מתבקש לחרוש ב"שדה הפיצוי העונשי בשל פעולות איבה" וליצור בו תלמים, כפי שביקש ממנו המחוקק הישראלי, וכפי שנהוג במדינות רבות בעולם, ובתוכם ארצות הברית. בעניין אחרון זה מובאים במסמך שכותרתו "אסמכתאות לעניין הפיצוי העונשי", תחת הכותרת "משפט משווה" מספר פסקי דין אמריקאים שבהם נפסקו סכומים של מאות מיליוני דולרים (סעיפים 85-77).
135. התובעים סבורים כי שיקולי ההרתעה שבפיצוי העונשי מתגברים, שעה שמדובר בפיצויים עונשיים בשל פעולות טרור; זאת, מפני שאין מדובר בהחלטה ספונטנית של מפגע בודד, אלא בהתנהגות מערכתית מתוכננת מלמעלה, שלא תשתנה.
136. בגין כך, ביקשו התובעים פיצוי של 210,000,000 ₪, עבור כלל התובעים בתביעה דנן (ראה: סעיף 25 סיפא למסמך של "אסמכתאות לעניין הפיצוי העונשי", מיום 24.6.15). במסמך השני שהוגש על ידי ב"כ התובעים, ביום 11.8.15, וכותרתו "סיכומים בכתב מטעם התובעים בסוגיית הנזק", הסכום הוא 320,000,000 ₪ (סעיף 30 סיפא; סעיף 91). בכתב התביעה המתוקן, הסכום המבוקש היה 559 מיליון ₪ (וראה גם בסעיף 158 לסיכומי התובעים).
לאורך הסיכומים עורכים ב"כ התובעים חשבון כי אומדן הנזק המינימלי הוא 10 מיליון ₪ (סעיף 319) ועל פי עקרון של מכפלת סכום הנזק ב-9 כמוסבר שם, הפיצוי צריך להיות 90 מיליון ₪ (סעיף 320). ובהמשך, על פי תקנות האגרות, ב"כ התובעים מכפיל את הסכום ל-180 מיליון ₪ (סעיף 351 לסיכומי התובעים).
--- סוף עמוד 46 ---
137. יטען הספקן כי פיצוי עונשי בסכומים שמבקשים התובעים אינו מוכר בישראל. אולם, ספקנות זו הינה כנגד כוונת המחוקק, כפי שמבינים אותה ב"כ התובעים.
138. אכן, בישראל טרם התקבלה פסיקה של בית המשפט העליון בנושא פיצוי עונשי בשל מעשי איבה; אך, דבר המחוקק הובע בתיקון תקנה 3א לתקנות האגרות, אשר הציב את רף הפיצוי העונשי בסך של 20,000,000 ₪ לכל תובע.
139. מכיוון שדבר חקיקה ספציפי קיים בתקנה 3א לתקנות האגרות, אך אין הלכה או תקדים מחייב בנושא פעולות איבה (ובוודאי שלא לאחר חקיקת תקנה 3א), הרי שלאור חוק יסודות המשפט, תש"ם-1980, יש לפסוק על פי הוראות תקנה 3א לתקנות, וההיקש העולה ממנה. התובעים מדגישים כי זאת ייאמר בפרט, לאור העובדה שעסקינן בדבר חקיקה 'אד הוק', העוסק בפעולת טרור או מעשה איבה, באופן ספציפי.